אתמול נסענו לצלם כתבה על הכפר רג'אר ללימודים. הכפר הוא הכפר היחיד בישראל בו חיים בני העדה העלווית, שרואים עצמם כאזרחי סוריה.
הכפר הותקף ב21 בנובמבר ע"י החיזבאללה שנכנסו אליו, והתקיימו חילופי יריות ומרגמות לתוך הכפר ואל תושביו.
בכניסה אליו חיכינו במחסום כשעתיים עד שקיבלנו אישור כניסה מדובר צה"ל. מסתבר שהיו התראות חמות על כניסת אנשי חיזבאללה לכפר, מה עוד שהוא נחצה לאורכו כשחצי אחד בשטח ישראל והשני בשטח לבנון.
נכנסו אל הכפר די בחשש. כל פנייה לצד ימין הייתה יכולה לעורר תקרית דיפלומטית עם לבנון וסוריה. צילמנו את בעל המכולת, בית הספר, ונכנסנו אל המועצה המקומית שנמצאת בשטח לבנון וצילמנו שם את מנהל החשבונות של המועצה. הוא היה מרואיין מאד רהוט אדיב והסביר יפה את המצב.
יצאנו מהכפר בתחושה שהכתבה הולכת להיות מסמך עיתונאי מהדרגה הראשונה. ביחד כמובן עם הקלה גדולה לצאת מהמקום הזה שאנשי חיבאללה היו יכולים לחטוף אותנו וצה"ל לא היה בא להציל אותנו.
קניתי בקרית שמונה עוד ציוד לאופניים החדשים. עכשיו אוכל לסוע בכיף על מושב מעולה.
ביום שני יש לי צילומים במרר. אמנם הסרט הוא על שמן זית......גגגגררררר....אבל לך תדע מה יקרה אם תמונה של דרוזית תופיע באינטרנט....
שיהיה לכולנו סוף שבוע רגוע ונעים
לפני 18 שנים. 16 בדצמבר 2005 בשעה 14:21
