יופי דו יורד גשם בעמק סוף סוף. אולי גם בכנרת יהיו קצת מים והשדות ילבשו ירוק. בשבוע האחרון שהייתי בירושלים אצל חברים בהר אדר אכלתי סלט מקופסת עלי בייבי חסה עם חלמיות. אני לא יודע אם זה מכוון או שהם בקופסא בטעות. בכל אופן עלי חלמיות זה דבר שאני אוהב למצוץ ולנגוס בו מדי פעם בשדות כשאני נוסע באופניים.
השבוע הבא עלינו לטובה אני במסע מחודש בירושלים לחיפוש עבודה ודירה. כבר יש לי כמה מקומות עבודה לבדוק אישית וכמה דירות לראות. דברים קורים מהר בחיים שלי כשהם רוצים.לפעמים הגורל משחק בי משחקים שקשה לי להבין אותם.
היה לי ריאיון עבודה בגבעתיים עם יועצת אסטרטגית של מוסד ציוני חשוב מאד. קיבלתי טיפ ממישהו שיש להם משרת עוזר דוברת, אבל מתברר שהם צריכים מזכיר שישב במשרד כל היום ויתקתק במחשב. היועצת הסתכלה עלי ואמרה שאני ברמה אישית גבוהה מדי בשביל התפקיד ..... וכאשר יבשילו כמה תוכניות שהיא עובדת עליהן.... אז היא תחזור אלי לגבי עבודה באותו מוסד ציוני.
אבל אני לא מחכה לאף אחד וממשיך לחפש , מתאים לי מאד לעבוד באיזו גלריה. להיות מוקף כל היום באמנות ובאנשים שמעריכים אמנות, ומוכנים להשקיע בה כסף. אני מצליח למכור יפה יין אצלנו בסופר.... ואני מאמין שאני אצליח לעשות את אותו דבר באמנות. מה שאני לא מאמין בו, אני לא אצליח למכור , בטח ובטח אם זה לא משהו שאנשים לא בהכרח צריכים ולא באים בשבילו. כבר יצא לי למכור קרמים, צעצועים, תיקים ותכשיטי כסף בקניונים בקנדה ובארה"ב. חרא של עבודה עם מעט רווח והמון שעות של תיסכול. מוצרים זולים ובאיכות נמוכה לא יביאו קונים, בטח לא באוף סיזן.
הלילה אני שומר בקיבוץ ומחר ירושלים. איזה מעברים חדים אני עושה בחיים.....החיים שלי כזיקית בין העיר לכפר , בין השפיות לפריקה הטוטאלית...
לפני 17 שנים. 6 בינואר 2007 בשעה 22:01
