אני רוצה להסביר משהו לגבי הפרופיל שלי.
אני מציג את עצמי כפטישיסט. כזה אני. אני פטישיסט, בכל רמ"ח איברי ושס"ע גידיי. אני אוהב לגעת, ללטף, לצבוט, ומצוץ, לנשק, לאהוב את המגע הנשי ולהנות ממנו כמה שאפשר.
מהתשוקה והתאווה לבגדים מבריקים, צמודים וחושניים התחלתי את מסעי לעולם הבדס"מ. הרבה מאד שנים הכרתי את החולשה שלי לביגוד הפטישיסטי, אך לא ידעתי לקרוא לה בשם. היא הייתה האהבה הראשונה שלי, אהבה אותה אני מחזיק והולך איתה יד ביד בגאווה ואהבה.
אני מתמכר לתחושות, למגע, למבט של חום ואהבה בעינים. ליופי אישי, נפשי , חברתי ותרבותי.
אם תתנו לי בצק, אאפה פיצה. אם תתנו לי בוץ, אקדר אותו לכד. אם תתנו לי אדם, אהיה לו לאוזן קשבת.
זה לא שאני לא עוסק בשליטה. פשוט בשבילי היא באה ממקום אחר. מקום של נתינה ואהבה, התחברות והזדהות עם האחר. רצון ללמוד וללמד, לנסות ולהתנסות. להיות מדריך, מורה, מראה דרך, מדריך טיולים לטבע האדם ועומק התחושות והתשוקות. אני לא מציג את עצמי כשולט או נשלט. לא מתחבר להגדרות האלה.
לפני 17 שנים. 2 בפברואר 2007 בשעה 12:32