עייפות החומר של סוף השנה נדמה שהייתה דבר מה קבוע כל תקופת חיי מאז חזרתי לארץ המובטחת.
עוד קיץ מגיע ואני עדיין פה בעמק משווע לשינוי.לבריזה קלה.
%%%%%
שבוע הבא שבועות ואני מאד הייתי רוצה ללקק עוגת גבינה מכף רגלך.
לא יודע איך הגעתי לזה אבל הגעתי לזה דרך ההירהורים הסהרוריים והפנטזיות שסובבות את ראשי במיטה כל פעם שאני מניח את הספר.
%%%%%
האמת הוא אמר לי היא אמת בסיסית ואלוקית. אמת אמיתית.
"מה האמת פה?" שאלתי
"העובדה שאמרת לי שזו האמת או שזו האמת שלך?"
"אמת שלי אמת שלך אמת של אלוקים שבשמים. ישתבח שמו לעולם ועד"
"אבל אני לא מאמין באלוהים" כמעט אמרתי לו. כמעט.
לא רוצה לפגוע ברגשותיו.
%%%%%
מחר בבוקר שיעור יהדות שלא הגעתי אליו כל השנה.
לא אחסר שם.
במוצאי שבת הופעה של "אנומה אליש" ב"טורהיים". עוד נסיעה קצת כפוייה לתל אביב. אני חייב לסוע.
אני מתגעגע לכביש המהיר. רוצה לחבוק את האספלט הכפרי , דרך יערות עבותים ושדות החמוציות האדומים.
ההוד וההדר של ארה"ב.
מתי תהיה לי חופשה אמיתית?
לפני 19 שנים. 1 ביוני 2005 בשעה 22:27