|
|
|
"למה בכית אתמול? מה קרה?"
ולכי תסבירי לו ששום דבר מיוחד
זה חלק ממי שאת
בשקט יוצא בלילה
נפש עולה ספירה אחת מעלה
הטיול הלילי, זום אאוט על כל זה
וזה רק בכי
לא צריך לעשות מזה סיפור גדול
יש בכי טוב, כזה שמחבר אותך למה שאת באמת
חבקי את זה
כמו את השאר
דברים שאחרים פשוט לא יבינו
היא: "המנקֶּה שלי מגיע פעמיים בשבוע"
אני: "מנקה? as in גבר?"
היא: "כן בוודאי, אני לא מעסיקה נשים. יש לי מנקה, מבשל, בייביסיטר..."
אני: "וואלה, וואו..."
היא לוגמת מהמרק ומחייכת אליי בגאווה,
"אני פמיניסיטית"
לא את לא יקירה.. את פשוט מיזאנדרית.
-תוסיפי לה עוד 1/3 משכורת והרי לך פמיניזם, קשה הא?-
האיש ההוא
היה לו קטע עם ציצים
הוא אהב ציצים
רק ציצים
כשהוא התקרב אליי זה היה בשבילם
פינטזתי שזו התחנה הראשונה
אבל בשבילו זו גם הסופית
הם יפים וקטנים, "ציצי דוגמניות" אמרה לי חברה
אבל היי, יש בי קצת יותר
יש עוד אחד,
יש לו קטע עם הישבן שלי
רק עליו הוא מדבר כשהוא כותב לי
הוא רוצה שאני אקרא ספר בשכיבה והוא פשוט ישכב שם ויסניף
הוא ביקש להישאר לישון שם יותר מפעם
"רק אם אתה יורד גם"
אבל הוא בעיקר נשאר מאחור, נוגע לא נוגע
השלישי רוצה רק לרדת
מבלי שנדבר או נעשה משהו אחר
אני אחכה בצורה X והוא ידבר איתי בסמסים
נטו לרדת, כלשונו
חוויה מענגת-משונה שלא הצלחתי עד היום לומר אם נהנתי בה כמכלול
היה גם אחד מאוד ישן עם כפות רגליים
נדוש כן
אבל עדיין כיף
לפעמים הוא כותב לי שסרטון של כפות רגליים עוד אין לו
והוא מת לאחד כזה, אז אולי נצלם?
"סבבה, אבל בלי פנים"
"נו עם בבקשהההה, זה כל הכיף..."
הקשר שלנו בעיקר בוואצאפ, וטוב שכך
והלילה הזה שאני נזכרת בו ולא שובעת
שכבתי על הגב כמו דיווה
וכל אחד העריץ וסגד למקום אחר
הוא החזיק לי את הראש וליטף כדי שלא אשתגע מכולם
הרגשתי סגירת מעגל כשנישקתי וצרחתי לתוכו
חשמל,
ברמות.
למה אין את הכל באדם אחד?
לנצח תחסר חתיכה בפאזל שלי?
