סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

וידוייה של ילדה רעה

וידויים מחדר המיטות, של ילדה רעה חסרת גבולות...

מהיום מנסים משהו חדש.
כנה יותר, פתוח יותר
סקסי יותר.
תבלו...
לפני 3 שבועות. שבת, 21 בספטמבר 2019, בשעה 17:10

בכל פעם שאני חושבת לעצמי "אין זה הגבר הכי בן זונה מניאק שישרף אמן שפגשתי"

מגיע אחד אחר וקובע שיא חדש

 

אני לא מצליחה להבין מאיפה מגיע כל הרוע והאטימות הזו לעולם.

איך גבר מסוגל להתייחס ככה לבחורה

אפילו אני, שקמתי מדייטים אחרי 7 דקות, ואמרתי לגברים בפנים "סורי, אתה לא הטעם שלי. חבל על הזמן והכסף שלך", לא הגעתי לרבע מרמת הגועל נפש שגברים הגיעו אליה איתי,

והיום באמת שנחצה שיא חדש.

לא אספר לכם מה הוא אמר ועשה, כי זה לא מכבודי, אבל באמת שהוא בן של זונה שמגיע לו להידרס.

 

אני אדם רגיש וקורה  לי הרבה שמישהו או מישהי גורמים לי לבכות

אבל לא קורה הרבה שאני באמת ובתמים מייחלת שמישהו ידרס. וכמה שיותר מהר, כד שלא יספיק להתרבות.

 

אז א',

בבקשה תידרס. זה יעשה לי כל כך טוב.

 

כל פעם שקורה לי משהו כזה אני מבטיחה לעצמי שזה לא ימנע ממני להמשיך לחפש את האחד שלי,

אבל באמת שאין לי כוחות להתמודד ובכל פעם שזה קורה אני נסגרת לכמה שבועות ומתרחקת כמה שאפשר ממחשבות בכיוון.

 

יום יבוא ואבין שלבד זה הכי טוב ואפסיק לחפש.

 

סלנה

 

לפני חודש. חמישי, 22 באוגוסט 2019, בשעה 08:38

אני לא ילדה, ולא תמימה

ונפלתי

הלכתי שבי אחרי המילים היפות, הקול הרגוע, הרגישות

אחרי החיזור המחניף, הקדשת הזמן, ההכלה... 

 

הרצון שלי לזוגיות כנה ואמיתית, קינקית או ונילית, ידוע לכל מי שקורא בבלוג הזה. לא הסתרתי מעולם את הכמיהה שלי לאהבה, או את הנוכחות שלי באתר היכרויות נורמטיביים. 

 

טינדר. 

אחרי יומיים של שיחות טלפוניות ארוכות, עולה החשד שהוא לא אמיתי. הרי, אין גברים כאלו במציאות. 

מחזרים, מכילים, דואגים, קשובים, מצחיקים, רומנטיים, וכל זה כשהוא חתיך, עשיר ומצליח( לפי הסיפורים שלו כמובן). 

אין גברים מושלמים.

והוא היה מושלם מדי. יותר מדי. יותר מדי מכדי להיות אמיתי. 

 

אחרי שלושה ימי חיזור קבענו להיפגש לצהריים. 

מדברים בלילה שלפני הפגישה ואני מוודאה את השעה והמקום, מקום הומה אדם בשעת יום כמובן. שואלת חצי בצחוק אם הוא לא נשוי או מחביא ילדים. הוא מיד עונה מה פתאום  

תוך כדי שיחה הוא מצהיר שהוא צריך פיפי, אז תישארי על הקו כבר חוזר. 

 

השיחה מתנתקת. הבחור מוחק אותי מהטינדר, חוסם אותי בווטסאפ, חוסם את הטלפון שלי, ונעלם.

 

עכשיו תגידו לי ברצינות, עם נבלות כאלו, איך אפשר לצפות מאישה לצאת לדייטים ולסמוך על גברים?

 

הלוואי שזו הייתה הפעם הראשונה שעשו לי ויברח. אבל זו לחלוטין הייתה הפעם הראשונה שעשו לי ויברח לפני שנפגשנו חחחח. 

 

בנות, תיזהרו מגברים בטינדר. אם זה נשמע לכם מושלם מדי, הוא מסתיר משהו והוא זבל של בנאדם!

 

מוגש כשירות לציבור הנשי. 

גברים, תפסיקו להיות חראות. ולא חסרים חארות בכלוב.

לפני 4 חודשים. שני, 10 ביוני 2019, בשעה 23:54

מתחשק לי לסטור לך

ככה סתם, סטירה מצלצלת

כזו שהצליל באוזן ממשיך להדהד רגעים ארוכים. 

 

מתחשק לי לשרוט אותך

לנעוץ את ציפורניי עמוק בעורך

חותכות בבשרך, עד זב דם.

 

מתחשק לי לנשוך אותך

חזק ועמוק,

כמו כלב תקיפה שנועל אחיזתו ולא מרפה. 

 

מתחשק לי לבעוט לך חזק בביצים

כזו שתגרום לך להתקפל וליילל

שתוכיח לך, ולבני מינך, שהנחות מבינינו, היא לא אני. 

 

 

סלנה. 

לפני 6 חודשים. חמישי, 28 במרץ 2019, בשעה 13:19

לפני 7 חודשים. רביעי, 13 במרץ 2019, בשעה 08:38

אז זה כבר חודש שאני בדיכאון ולא מפסיקה לבכות כל היום.

לא מצליחה להרים את עצמי מהמיטה ולעשות משהו. 

ואתם בטח אומרים שאני צריכה איש מקצוע, אז הלכתי לאחד וזה עשה את המצב רק יותר גרוע.

אני צריכה מישהו שירים אותי

פיזית ומטאפורית

שיבוא לפה ויגרד אותי מהמיטה בחיבוק

שינקה איתי את הבית מכל הלכלוך

שיכריח אותי לצאת מהבית

 

שמישהו ירים אותי

בבקשה.... 

לפני 8 חודשים. חמישי, 7 בפברואר 2019, בשעה 17:09

אז מה אתה אומר? 

נשב אני ואתה על הספה? 

כלומר אתה תשב עליה הפוך כשראשך על המושב ורגליך מונפות על המשענת, ואני אשב עליך. על פרצופך. כשפניי אל יתר הגוף, וידיי מחזיקות באונך.

ישיבתי הופכת את האוויר המגיע לריאותך דליל עד מחנק,

מטביעה ומדביקה את ריחות הפרשות גופי בתוך אפך.

מכיר את פבלוב? 

אני אעסה בעדינות את האיבר הזקור והיפה שלך, בתנועות מדודות חופנות יורדות ועולות ומתהדקות, תוך כדי שלשונך מגששת את דרכה בתוך הכוס המלכותי שלי. 

מטיילת בזריזות ונחישות על הדגדגן שלי. 

ובכל פעם שתבקש לשאוף אוויר, המגע יפסק באותה השניה, ולמשך שתי דקות שלמות.

מה שיצור התניה קלאסית להמשיך ללקק אותי עד חוסר חמצן, עד קצה היכולת. 

 

שנמשיך עם פבלוב? 

מה דעתך שבכל פעם שתעז לשלוח ידך ולתפוס בידיך את התחת המלכותי שלי, לחפון אותו באצבעותיך, סטירה חזקה תעוף לעבר האיבר היפה שלך? 

 

אז מה אתה אומר?

 

 

סלנה.

 

אם אהבתם, תגיבו ביצ'ס! 

לפני 8 חודשים. שבת, 2 בפברואר 2019, בשעה 17:04

הנה עוד כמה גיפים שמעניינים אותי.... (וצ'ופר אמיתי בסוף)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אהבתם? תגיבו ביצ'ס!

סלנה

לפני 8 חודשים. ראשון, 27 בינואר 2019, בשעה 12:26

טינדר תמיד נראתה לי כמו אפליקציה מיותרת מלאה סוטים וגברים בלי אופי.

והנסיון שלי לא הפריך את התיאוריה. 

בחור נחמד מתכתב איתי, לאחר זמן מה הוא מחליט שאנחנו לא מתאימים, ולאחר זמן מה נוסף, הוא מספר לי שהוא לומד רפלקסולוגיה והיה שמח להתאמן על כפות הרגליים שלי, ואף הציע לשלם על כך. 

אמרתי בסדר, עיסוי רגליים התאים לי( עניין התשלום פחות).

הוא הגיע בשעת ערב ביום שישי, אחרי ארוחה אצל ההורים, לבוש עדיין מהודר. מהודר מדי עבור מי שבא לעסות את רגליי העדינות. הוא לא הביא איתו דבר, לא שמן, לא קרם. 

הצעתי לו קרם משלי וכיסא, והוא העדיף לשבת על הרצפה, כאן התחלתי לחשוד שמא הבחור לא באמת לומד רפלקסולוגיה   ( סוד מהעתיד- הוא לא).

הצעתי לרחוץ את רגליי בטרם נתחיל, והוא הסכים. 

הוא עיסה במרץ את כפות רגליי תוך שיחה קלילה, על החיים ועל הא ודא. לאחר שעה קלה, אמר תודה ורצה ללכת. הדלת שלי פתוחה, הודעתי. "כנראה שטעיתי לגביך" סיננתי.

"מה זאת אומרת? " הוא שאל בתמיהה.

"חשבתי שיש לך פטיש לכפות רגליים. אבל כנראה שטעיתי כי לא ניסית ללקק אותן אפילו פעם אחת".

"לא ידעתי שזו אופציה" הוא השיב תוך בוהה בכפות רגליי ומחכה להנהון.

אני מהנהנת והלשון שלו כבר מתפלפלת בין בהונותיי והשפתיים שלו מתהדקות לי על הבוהן. הוא מלקק במרץ לא מפספס אף מילימטר בכף רגל ימין ועובר לשמאל. 

 

לאחר כמה דקות אני מבקשת לעצור. אני צריכה להתפנות. יש לי פיפי שהמתין כבר זמן מה. 

אני קמה וניגשת לשירותים והוא ממתין לי באותה פוזיציה, בישיבה מזרחית על הרצפה. 

אני סוגרת עליי את דלת השירותים, ואז פותחת אותה שוב. "רוצה לבוא?" אני שואלת, והוא מיד מגיע על ארבע וממתין ליד האסלה ומתחיל לפתוח את כפתורי החולצה. "יש לך משפך או משהו? שתשתיני לי לתוך הפה" הוא מבקש, כמעט מתחנן.

"לא. הפעם תצטרך להסתפק בלנקות אותי אחרי הפיפי, במקום הנייר" אני אומרת והוא מהנהן בחצי אכזבה.

אני מסיימת להשתין לאסלה, והוא מתנפל על השלל. מלקק כל טיפה מהכוס שלי, ולא מפספס גם כאלו שנזלו על הירכיים. מלקק במרץ, וכשמסיים ללקק אותי, לא שוכח ללקק גם את הטיפות שזלגו על מושב האסלה. 

 

אני מביטה בו מלמעלה, כל כך קטן וכל כך כמהה. אני אומרת לו שהוא התנהג יפה, ונותנת לו יריקה לפרצוף.הוא מחייך, אומר תודה, ואוסף את כל הרוק אל תוך פיו באמצעות האצבעות. 

 

אני נשכבת חצי עירומה על המיטה. החזה שלי עדיין סגור בתוך חזייה וחולצה, אבל הכוס החלק שלי מונח לפניו. הוא מבקש לענג אותי ואני לא מסרבת.

 

הוא מלקק טוב, בעדינות, בזריזות, במקומות הנכונים. דוחף את הלשון שלו לתוך הכוס שלי ומוציא. דוחף את האף שלו לתוכי ומניע את ראשה מצד לצד, מנסה לעטוף את כל ראשו בנוזלים שניגרים ממני. מחכה בשקיקה שאגמור לו על הפרצוף. אני רוטטת עליו, גונחת בחוזקה, ומרגישה את השרירים שלי רועדים על הפרצוף שלו. 

הוא שולח את הלשון שלו לכיוון פי הטבעת שלי, ואני תופסת אותו מהשיער לעצור.

"זה פרס שצריך להרוויח. אולי ביום אחר" אני קובעת. 

לך הביתה, כבר מאוחר. 

רק סוטים יש בטינדר.

 

סלנה.

נ.ב: אם אהבתם, תגיבו ביצ'ס! 

לפני 10 חודשים. שני, 10 בדצמבר 2018, בשעה 10:54

הרבה אנשים שאלו אותי לאן נעלמתי ולמה לא כתבתי כאן המון זמן

התשובה היא שפשוט לא הייתי בארץ כמה חודשים, מכל מני סיבות, ולא כל כך התאים או היה לי על מה לכתוב לכם.

אני  חוזרת לארץ עם חששות גדולים מהעתיד שיבוא. 

אני חוזרת לארץ מבוגרת יותר בשנה, ועדיין עומדת במקום.

אין  לי זוגיות ואין לי קריירה. 

וכל המצב הזה מפחיד אותי ברמות קשות. 

 

בקרוב אשוב לכתוב לכם סיפורים.

שתפו אותי קצת במה לכם עושה טוב, אולי יעזור גם לי

 

לפני שנה. שבת, 4 באוגוסט 2018, בשעה 17:31

קיבלתי מתנה חדשה 

וחשבתי לשתף אתכם. 

מה דעתכם?