ככה וככה

פנטזיה
עד מתי לבבות אוהבים יהיו רופסים ודואבים ללא עצמאות וגאווה,
למי נכנע הלב העלוב ,ומי שלח ידו לעקור ולעקוד לב נרעד באפסיותו.
האם, להשתטח בשל אידיאה המבטיחה עונג בל יתואר,אך מותירה אדמה
חרוכה, וצלקות עד.
אכן כן הפחד לאבד אהוב אשר טומן בחובו את כל יסוד רגשנותנו,
דרכו אנו מתוודעים ללבת הרגש,במעמקי ליבנו החשוך מתמכרים ללהט
אשר נעלם בחיי היום יום...

כאן המקום לבאר את היתרון העצום בזה העניין.

הבה ונדמה את ליבנו לאדם, ההולך במדבר צחיח ויבש,ואין בידו מזון ושתייה,
שפתותיו חרבות,שמש קופחת על ראשו ללא רחם, ובשקיעתה מותירה קור עז
ואפלה קודרת.
אין אני ארחיב על עוצמת תלאותיו, זאת אשאיר לדמיונכם,שמא ימס לבבכם.
אך לחסרי הדמיון אעזור מעט..דמיינו.צינה, צימאון, תשישות...חידלון.ו
...לפתע,..
נשמע קול רחש קל, ומתוך העלטה הופיע דמות אדם,רכוב על סוס עמוס לעייפה,
ללא מילים החלה הדמות לפרוק את משאה ,צמא? הרי לך נאד מים חיים,
צינה? עצים ואש לחימום ואווירה,רעב? בשר צלי לשובע
,אך החשוב מכל,אוזן קשבת וחיבוק תומך.
והלב הבודד צהל,כי ידע לפתע רגעי אושר אין סופיים.ואף בשנתו חלם הלב על כך שזכה
להיות כה בר מזל,תחושת פרפור חש הלב ,ריחוף קל ,עונג, להט הס,
תקשיבו להם ,קראו בקול רם את השורה הבאה !!! ו תשמעו אותם...

או אה או אה או אי או אה או אה או אי אייייי

...והעולם סביבם משמש רק תפאורה,זיו כוכבים מעל, שפתיים נושקות מטה,
רחש של תשוקה שבאה לסיפוקה, ושקט של שינה עד שיאיר השחר.
עם בוקר ראשון בצאת החמה,חמקה לה הדמות כשהיא לא מותירה אחריה עקבות ושריד.
רק רמז קל שהיא תחזור,והלב?הלב, למרות ייסוריי המדבר אשר ציפו לו,המה בעוז לאותה דמות עלומה
ויחל בכל נשמתו למפגש נוסף, ולו אף לרגע אחד.

למחרת עם רדת הערב עדיין לא נראתה הדמות באופק.

היי רחש צעדים...
לא האמנתי למראה עיני, מישהו מתקרב, ניצב מולה, נדהמתי ...
אלוהים אדירים..... זה... ז ...