יסורי וורטר הצעיר
...שמחותיה הראשונות מפסידות אט אט את טעמן,עד שהיא פוגשת לבסוף אדם,
אשר רגש טמיר מושכה אליו באין מעצור,ועליו היא משליכה עתא את כל יהבה.
את העולם סביבה תשכח,דבר לא תשמע לא תראה ולא תחוש,אלא אותו בלבד.
את היחיד,ואליו אל היחיד בלבד,תשוקתה. בלתי מושחתת על ידי תענוגות ריק
שבהבלים חולפים. שואפים כיסופיה במישרים אל המטרה.
רוצה היא להינשא לו,למצוא בהתקשרות ניצחית את האושר שבחסרונו היא מרגישה.
להנות מאיחודן של כל השמחות אשר אליהן השתוקקה.
הבטחות חוזרות ונישנות המשמשות כביטחון לעצמה, ליטופי גוף נועזים המגבירים
את נישימתה כליל.היא מרחפת בתודעה מעולפת קודם הרגשתן של השמחות,
היא מתוחה עד לדרגה העליונה,פורשת לבסוף את זרועתיה כדי ללפות את משאלות לבה.
ואהובה נוטש אותה .
המומה באוזלת חושים עומדת על פי תהום,חושך סביבה,אין היא רואה את העולם המשתרע לפניה... מוכר?
לפני 15 שנים. 2 בינואר 2009 בשעה 16:49
