בשקט בשקט הומה לו הסער
המון אדם בככר, אספסוף רעב וצמא
לדם,
אפשר לדמיין מואזין ברקע
אפשר גם פעמוני כנסיה
אך העיקר זו הכיכר שבה תעלה ההוצאה,
אפשר עם עמוד תליה
אפשר עם אש
אך העיקר שיהיה קורבן
כשאני מדמיין את הסטואציה
תמיד אני עוקב בענין אחר המוציא לפועל
הוא כזה שקט ומעורפל
וברגע שהוא עומד לרצוח
אני, או
מגיח על סוס בדהירה וחוטף את הקורבן
או
יורה ברובה צלפים מאיזה גג
והכי
מה שממש מדליק אותי
זה להחזיק בת ערובה להצמיד לה סכין לגרון
ולאיים מול כל הקהל,
אם אתם לא משחררים את הקורבן תוך 5 דקות
אני משסף את גרונה!!!
מה שיותר מדליק
זה שלאחר 5 דקות לא מסכימים לשחרר את הקורבן
ואני כנגד מול הקהל הרב, ועוד שומרים חמושים .
דממה...
ההגיון אומר,במידה ואשסף את גרונה,אני והקורבן נרצחים.
ובמידה ולא אממש את איומי,סיכויים גבוהים שנהרג ,
יש עוד אפשריות...
זה מתחיל להסתבך,
עדיף שאתעורר...
לפני 13 שנים. 14 בינואר 2011 בשעה 23:15
