בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ככה וככה

חוזה עתידות, קורא ומפענח רקטומים,
לפני 13 שנים. 1 ביולי 2011 בשעה 22:31

איך המציאות נתעתעת בי
מאז ומעולם הייתי הבמאי בעלילת חיי
ואף שיחקתי תפקיד ראשי בביוגרפיה הבלתי גמורה.
התחושה הכללית והתובנות של השבוע החולף
גרמו לי לחשוב,שיד נעלמה,החלה לעשות שינויים בגוף התסריט,
ואכן חשתי כיצד האדמה רועדת תחת רגליי.

מרצפת הבמה קמתי זוקף את כל גופי, הזרקורים מיקדו את קרני האור
אל ישותי העוצמתית,כתר לראשי,חיוך של מנצח,איתן ברגליי,חזק בליבי.
האופל נמלט על נפשו,
אני חוזר לקדמת הבמה,ולצידי שחקנית אורח.
התסריט בעיצומו נכתב

לילימיי​(שולטת) -
לפעמים
רק האדמה הרועדת,
יכולה לבעוט בנו למעלה.
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י