בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ככה וככה

חוזה עתידות, קורא ומפענח רקטומים,
לפני 10 שנים. 16 באוקטובר 2014 בשעה 14:48

עד כה הייתי מוגן,אולי לא ממש עד כה,עד לפני שנתים פחות או יותר

אז מה קרה מאז?

ובכן ידעתי שיש רוע בעולם,ידעתי שיש טרגדיות גם,

אך לא ראיתי זאת במו עיניי.

ובשנתיים האחרונות אני מסתכל מסביבי,וזה מה שאני רואה,בדיוק.

טרגדיות!!!

אני רואה,כי זה ממש קרוב,אן לי לאן להסיט את העיניים.זה פה.

 

כאב,חרדה,כמיהה,שרק ימשך טוב, הרי תמיד יש יותר למטה,זה בור ללא תחתית.

ולמה אני כותב זאת?

עקב ידיעה מרעישה וכואבת שקיבלתי ,לפחות אקבל חיזוק ואבין כמה מצבי עדין טוב.

יחסית לאנושות,אני עדין באוויר,תלוי עם מהדק כביסה,ככה זה שביר,שניה,ועולמך משתנה ללא היכר.

 

אני יודע שחלקכם מאושרים ויודעים זאת,חלקכם יכולים להיות מאושרים ולא יודעים זאת.

רק אל תשכחו,הזמן לא מתעכב בשביל בני אדם, מאחל רק אושר. 

(אני לא גוף ראשון אם זה מצטייר כך) 

שלגי - מאחלת לך ימים טובים יותר הסופר.
הרבה בריאות לכל אהוביך.
לפני 10 שנים
הסופר​(אחר) - תודה שלגי.
שתזכי לשנים רבות טובות ונעימות.
לפני 10 שנים
צ'יטה​(שולט) - מה ששלגי אמרה
חג שמח
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י