נו סוף סוף נגמר השבועה
היה שבועה ארוך ניראה לי שהבוס שלי מכניס אכשיו את כל השיקומים כי
הוא יודעה שאני טס
פשוט שבועה מעייף כל יום לחזור ב-8 לבית ואתמול עבדתי עד 10
אכשיו אני מבין טוב טוב את המישפט
העבודה היא חיינו אבל לא בישבילנו
ולזה אני מוסיף
אתה חיי בשביל לעבוד או עובד בשביל לחיות
החיפוש
החיים ב-BDSM אחריי USAנו אכשיו כבר יש כיוון יכול להיות שמצאתי עבודה ומקום לגור במאימי
רק שזה יצא לדרך
נגיד שלום יפה למדינה כמו שאומרים טוב למות פה אבל לחיות..
חזרה ל-USA
פה אין כסף אין עבודה (נורמלית) ואין אישה אז לא נישאר כלום
החיים פה כניראה לא בישבילי
מה היה לי פה נישלטת שלא יודעת מה זה שליטה ומנסה לנצל
אישה שעזבה
ועבודה קשה שלא משאירה זמן לכלום ולא עושים כסף
כל השאר היה נחמד לא יותר מזה
כמו שידעתי זה נגמר
הלב שלי הלך לו כניראה שלא צריך אותו כניראה שהוא רק הפריעה לי
הלב שלי איתה וישאר אתה מה לעשות
אכשיו נשאר רק לעזוב את הארץ כמו שתיכננו חזרתי לפה ונישארתי פה רק בשבילה
אכשיו אין למה להישאר כל מה שאמרתי יקרא קרא תמיד צדקתי
לא יודעה איך אבל תמיד צדקתי תמיד אמרתי שהיא תעזוב אותי כשאמרה לי "שלא תעזוב אותי אני לא יכולה בלעדייך" אז כניראה שכן יכולה וגם רוצה.
עם מה שאני אומר באמת קורא אז אני אומר שלמי שהיה יד בזה מי שעזר או גרם לה לעזוב החיים ישלמו לכם פי כמה וכמה ממה שאני משלם אכשיו אני יודעה שהם לא ימצאו אהבה אמיתית וכשהחיים שלהם יקרסו אז שידעו שזה בגלל מה שעשו אני מוכן למקור את הנשמה שלי בשביל זה.
אוהב אותך ותמיד אוהב הלב שלי אצלך שיהיה לך כל מה שאת רוצה וצריכה בחיים.
אני הולך לארצות הברית לאיפה שאני הולך לפחות אין זיכרונות.
איך החיים מביאים לך כפה כשיש לך את הדבר הכי טוב
אני בנדם פשוט אף פעם לא עניין אותי כסף או רכוש
ותמיד נתתי מהלב אבל ידעתי שאני צריך לדאוג כודם כל למספר אחד
עד שהכרתי את האהבה של חיי פתאום היא הפחה למספר אחד וניסתי לדאוג שיהיה כל מה שצריך לבית התחלתי לדאוג בכשר לכסף ובסוף נשארתי בלי האהבה שלי
היא אמרה לי כי אני השתנתי כי אני לא אותו בנדם שהיא הכירה אבל מה שהיא לא מבינה זה שעם האיתי אותו בנדם אז היא לא הייתה הדבר הכי חשוב לי ולא היה אכפת לי עם יש לנו כסף או אוכל או מקום מסודר להיות בוא
לא הייתי מתאמץ כדיי שהיא תוכל ללימוד ולעשות את מה שהיא רוצה ולא הייתי חוזר לאץ אפילו עם הייתי נישאר לבד שם
שלא תבינו לא נכון אני אוהב אותה ולא מצטער על שיניה אחת אבל היא היחידה שנתתי לה את הלב עד הסוף וכשהלך היא לקחה אותו איתה
אני אשם בהרבה דברים אבל תמיד אהבתי אותה ותמיד עשיתי הכול כדיי שלה יהיה טוב
אני לא יודעה מה יש לחיים שלי נגדי אבל כניראה שאני לא אמור להיות מאושר כל כך כנירה שאין דבר כזה אהבה שמנצחת הכול אולי זה רק אצלי אני אל יודעה
שינית את כל החוקים הישנים שלי בשבילה בשביל האהבה ולא יכולתי אחרת כי אז זו לא הייתה אהבת אמת אלה סתם אחת מהאהבות שלי
זה מרגיש כאילו אני מתעורר מחלום שעם כל הקשיים שהיו היה חלום טוב ואחשיב המציאו נושכת
אני עדיין מנסה להבין איפה נעלם כל האהבה שהייתה לנו איך מלא יכולה לחיות בלעדיך עברנו לאני עוזבת איך מהים תעזוב אותי אני לא אחזק מעמד לאני לא יודעת מה אני רוצה אז אני עוזבת
אברנו דברים קשים ותמיד הצלחנו להתגבר ואחשיב פתאום כלום כאילו כל מה שהיה לא שבה את המאמץ לסדר
היא אומרת לי שהיא עדיין אוהבת אותי ושהיא צריכה זמן לחשוב אז איך זה שאני מרגיש שאני מעבד אותה
אני כבר לא יודעה מה לחשוב בראש רצות אלף דברים שונים
אני יודעה שאני אוהב אותה אני מאכל לה רק הצלחה במה שתיבחר ושעם אני לא האהבה הגדולה שלה שתימצא אותו אני מאחל לה שהיא בחיים לא תרגיש כמו שאני מרגיש עכשיו ואני תמיד פה בשבילה
דבקה כשאני לא כותב או מדבר אני יודעה בדיוק מה אני רוצה לומאר אבל עכשיו פתאום שוב הכול מתערבב לי אז אני יסיים עם זה
את אהבתי האמיתית היחידה שלי ואני מאחל לכל אחד להרגיש את זה (רק שלא יסתיים כמו שלי נראה ששלנו עומד להסתיים) אוהב אותך יותר מהחיים שלי
יפיופה שלי
חברים אמיתיים מתגלים במצבים לא טובים וככה גם אנשים טובים.
למטבע יש שני צדדים ומי ששומע רק צד אחד ומעביר אותו הלאה, טוב לא משנה.
מה שיש לי לומר זה שכל מה שאתה עושה יחזור אליך פי 7.
אני מאחל להם לא לגלום עם מי יש להם עסק... לפחות לא כמו שאנחנו גילינו...
ולה אני מאחל בת בדיוק כמוה שתדבר על ההורים שלה בדיוק כמו שהיא דיברה.
דבר אחד בטוח, כאשר כולם יגלו מי היא, אז שתזכור שאנחנו היינו איתה כשהיה לה רע וכשהיא הייתה חולה שזה שווה את כל הכסף שבעולם!!!
הבטחה שלי, אני אחזיר לה את כל הכסף (אפילו שאני לא חייב לעשות את זה) ושהוא יהיה החבר היחיד שישאר לה.
יש אנשים שאסור להיות טוב אליהם. יש אנשים שמחביאים את הרוע שלהם מאחורי...
אבל כמו שאומרים כל כלבה מגיע יומה... אז עוד מעט יגיע היום עם הוחכות על מי היא באמת...
בנאדם חכם אמר לי להקליט הכל... כל שיחה שאי פעם ניהלנו... הפלאפון שלי תמיד היה עלי...
מי שקרא אי פעם את התנ"ך יודע שרצח אופי גרוע יותר מרצח אדם... (סתם חומר למחשבה)
אתמול הייתי במסיבת בדסמ כל בכל שבוע שני, והיה קצת משעמם אז הסתכלתי טוב על האנשים שבמסיבה ואז קרא לי דבר שקורה כשחוזרים מחו"ל אחרי תקופה ארוכה ואחרי שבוע של שיכרון מתעוררים למציאות שאתה בארץ.
אז התעוררתי וראיתי שחוץ מ2-3 זוגות המסיבה נראתה כמו מסיבה של ונילים (רק פחות טובה)ושבעצם אנשים באו רק כדי לשחק בבדסמ או שלהראות את עצמם.
כמובן שהייתי במסיבות אחרות רק שעכשיו שאני חושב על זה זה היה אותו דבר בכולם.
נורא התאכזבתי בהתפקחות שלי.
האם יש מסיבות אמיתיות או שהכל קורה רק בחדרי חדרים?
האם לכל המסיבות באים רק כדי לומר שיש מסיבות כאלה או כדי שונילי יוכל לבוא ולראות סשן של מאסטר אמיתי אחד או שנים?
מה אני יגיד לכם, אני מאוכזב וחושב להפסיק ללכת למסיבות.
מי שלא אמיתי עם עצמו לא יכול להיות אמיתי עם אחרים.
אתמול עבדתי במסיבה של חבר (רגאיי) עד 4 בבוקר והיום עבדתי מ-9 עד 19 ואני עייףףף
אבל אני לא מצליח לישון.
לפחות חדשות טובות אני מקבל עוד שבוע רכב מהעבודה.
בזמן האחרון אני חושב על איזה סוג של נישלטת בא לי וכל מה שעולה לי בראש זה שאני צריך נישלטת חולת מין כי כל מה שעולה
לי בקשר לסשנים קשור למין.
ועוד איזה סשנים 😄
כאב בהצלפות זה נחמד אבל כאב במין...
שליטה מנטאלית מלאה זה נחמד מאוד אבל שליטה מינית ...
טוב תמיד אמרתי שאני חולה :))
תמיד אמרו שכסף מסובב את העולם אבל, לא. מין זה מה שמסובב.
בזמן האחרון אני מלא מחשבות (כן אני שבדרך כלל לא חושב)
אני חושב על מה שהיה ומה שהישארנו מאחור ולהגיד את האמת
לא משנה מה המצב כרגע אני לא הייתי משנה דבר.
כל מה שאני רוצה זה להמשיך לחיות ולראות דברים חדשים.
כמובן שאני מתגעגעה לדירה ולמכונית שהישארנו מאחור (זו שנהרסה בתאונה) וכו...
אבל אנחנו עוד נחזור ומה שמענין אותי אכשיו זה למצוא את האנשים הנכונים להעביר את
הזמן בכייף.
זה קצת בעיה בארץ כי כולם חושבים ששעה שעה וחצי נסיעה זה הרבה זמן.
לעבודה לקח לי שעה בכבישים מהירים להגיעה בחול.
בירושליים אין הרבה חברה משוחררים אבל אני אוהב את העיר הזו.
האוירה והביחד שאין בתל אביב.
הציעו לנו לעבור לשם אבל לא בישבילי.
טוב נסיים להיום במישפט:
החיים זה מה שקורא כאשר אנחנו עסוקים בתוכניות אחרות.
אני לא בנאדם שכותב (בדרך כלל) .
החיים פה בארץ מוזרים בעיקר בעולם שלנו.
עושים פה הכל חצי דרך כאילו מישהו מפחד מה יקרה אם יעשו הכל כמו שצריך.
יש כל כך הרבה דברים יפים וטובים (בעיקר הנשים) אבל הכל נעצר בפתאומיות.
כולם מפחדים פה ממה יהיה או מה יגידו עליהם.
הדבר הבטוח היחידי בחיים שלנו זה שאף אחד לא יצא חיי מהם, אז מה כל הפחד הזה.
תשתחררו כבר לפניי שהחיים ישחררו אותכם.
תורידו את כל המסכות ששמתם (איך אתם רוצים שיכירו אותכם) ותהיו אתם.
או שנאהב את מי שאתם או שלא אבל לפחות קבלו את ההיזדמנות להכיר את האני האמיתי שלכם.
או שעושים משהוא מכל הלב או שלא לעשות בכלל.
סתם משהוא שאני לקחתי לחיים שלי