לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הגשמת החלום

המסע של חיינו התחיל עכשיו.
חוויות ומחשבות מתוך מסע חיינו.
בתאבון
לפני 12 שנים. 25 באוגוסט 2012 בשעה 20:28

סוף סוף זה עוד רגע מגיע, למרות שזה נראה כמו יובלות

עוד שש וחצי שעות אם לא יהיה איחור בנחיתה.

אין לי כבר סבלנות, לא מוצאת מקום,לא יכולה לישון

לא מתרכזת בכלום.

עוד קצת והסיוט נגמר,פעם אחרונה שנפרד :-)

 

שבוע טוב ומבורך לכולם :-)

לפני 12 שנים. 24 באוגוסט 2012 בשעה 20:38

זהו, עוד קצת וזה קורה... מתחילים לראות את האור... כולמר הוא חוזר.

אם כל זה שדיברנו כל יום זה לא הרגיע את הגעגועים ואת החירפון.

בחיים לא חיכיתי שסוף שבוע יגמר מהר כמו עכשיו.

ככל שהזמן קרב אני נעשת יותר חסרת סבלנות שיגיע כבר.

 

הוא כבר הודיע לי שאני ביום ראשון הולכת לשלם על כך שאני נעלמתי לו

הוא נסע ואני זו שנעלמתי חחחח נו טוב אשלם על כך בשמחה כי זה

אומר שהוא יהיה לידי אז זה שווה :-)

 

נוווווווווווווווווווו כבר שיעבור הזמן כבר, הוא עובר כמו צב !!!

לפני 12 שנים. 21 באוגוסט 2012 בשעה 19:15

לפני 12 שנים. 21 באוגוסט 2012 בשעה 17:49

היו שלושה ימים עמוסים פעילות ובכל זאת הם ניראו והורגשו כמו נצח.

מדברים כל יום ובכל זאת לא מספיק לי ממנו, מכורה אליו טוטאלית :-)

עדיין מחפשת להיצמד אליו מתוך שינה, דבר שמעיר אותי כמה פעמים

בלילה כשלא מוצאת אותו.

מנסה להתמקד רק בטוב ובכיף של לדבר איתו, לחשוב על הנסיעה שלנו בפברואר

וזה ישר מחייך אותי כל כך :-)

הוא כבר הודיע לי שאהיה מוכנה נפשית שידיו יהיו עלי כל היום, כאילו שאני

רוצה אחרת חחחח

נראה לי שיהיה אש ותמרות עשן ביום ראשון :-)

נו כברררררררר שיגיע יום ראשון

 

האזוקה

לפני 12 שנים. 18 באוגוסט 2012 בשעה 20:08

הייתי על קוצים לשמוע ממנו, כבר חששתי שלא הצליחו לקנות מטען במקום זה שאבד.

ואז חשבתי מה יהיה אז?לא אשמע ממנו אני אתחרפן, כדי להרגיע את עצמי ולמרות שידעתי

שאין סיכוי שלא אשמע ממנו כל יום אבל עדיין לא נרגעתי.

אז הגיעה הודעה שהוא יתקשר עוד שעה... והשעה עברה בקושי רב כאילו זה צב.

ואז כששמענו אחד את השני כל פרץ הרגשות יצא עד שהצלחנו להתאפס קצת ולשוחח.

ואז התחלנו להתמלא בשמחה אחד מהשני וקיבלנו כוח להמשיך ולהחזיק מעמד.

שהשבוע הקרוב יעבור מהר מהררררררררר לפני שאתחרפן סופית.

זהו החלטתי יום ראשון בעוד שבוע הולכת לדפוק ברז בעבודה, רוצה ללכת לשדה התעופה

להתנפל עליהם בחיבוק ולו גם נשיקות ולהיות איתו כל היום, הרי לא הגיוני שאלך לשדה

ואחר כך להפרד מיד לשעות רבות מידי... אין סיכוי כזה.

 

שבוע טוב לכולם :-)

 

האזוקה

לפני 12 שנים. 18 באוגוסט 2012 בשעה 11:35

כן עדיין מתגעגעת וזה רק הולך ומתחזק והנשימה .... כן אולי תגידו שזה כבר נמאס לכם לקרוא.... אז בעיה שלכם כי זה המקום שלי לפרוק 😄

לפני 12 שנים. 18 באוגוסט 2012 בשעה 7:42

נשארת שפויה רק בגלל שאתה מתקשר איתי כל יום ומקבלת ממך כמה הודעות ביום

אחרת אין סיכוי שהייתי שורדת את הפרידה ממך.

אפילו ביום יום שאנו נפגשים לאחר העבודה זקוקה לשמוע אותך בין לבין לפחות פעם פעמיים.

אז רק שתדע שאין לך סיכוי יותר להתרחק ממני ליותר מכמה שעות.

רוצה לשגע אותי? יש לך הרבה דרכים אחרות :-)

 

אוהבת

האזוקה שלך

}{

לפני 12 שנים. 17 באוגוסט 2012 בשעה 16:06

הספירה ממשיכה, עוד 7 ימים עד חזרתך.

השיחות נותנות את הכוח להמתין בציפיה שפויה.

ההודעה הגיעה והייתי בטוחה שממך, אך הפתעה ציפתה לי

ההודעה היא ממנו, והיא ריגשה כל כך.

קוראת וקוראת ומופתעת כמובן לטובה :-)

 

כל יום נראה כל כך ארוך בלעדך, איתך הזמן רץ

הוא רץ כל כך מהר שאנו לא מספיקים לעשות הרבה...

מעבר להבעת האהבה שלנו, וזה מחייך.

נצטרך למצוא את האיזון כי הרבה פעילות מחכה לנו

כדי לקדם דברים :-)

 

ניסיתי את שיטת חיבוק הכרית... אולי כך לא אתעורר

אך יחד עם הכרית מתוך שינה מחפשת להתכרבל בך

מתעוררת...מחפשת ונזכרת כי ... ונרדמת שוב.

קוראת את החומר של הטיול ומדמיינת אותכם שם.

הולכת לקרוא בספר דון קישוט :-)

 

אוהבת המונים, ומחכה לך }{

 

האזוקה שלך :-)

לפני 12 שנים. 16 באוגוסט 2012 בשעה 19:25

כיף היה שוב לדבר איתך, זה מעניק המון כוח ותשוקה לביחד שלנו.

אם גם כך אנו יודעים מה יש לנו, אז זה רק מחזק את הראיה הזו.

שוב מנסה להתכרבל בך בשנת הצהרים ומתעוררת כשלא מגלה אותך לידי,

נזכרת שאתה בחו"ל ונרדמת חזרה וחוזר חלילה :-)

שמחתי שהתחברת לכאן ושוב דיברנו, שמחה שמצאת דרך לקבל כוח/אנרגיה

געגוע כמו שלנו הוא דבר טוב כי אנו נתאחד שוב בעוד 8 ימים.

כיף היה לשנות את הניק לניק אחד שיהיה לנו ובו שנינו נכתוב

אתה תחתום בסוף הבלוג : האוזק

ואני אחתום : האזוקה

וכשיהיה בלוג משותף שנוציא נחתום: האזוקים :-)

אוהבת אותך ואת הביחד שלנו

}{

 

האזוקה :-)

 

 

לפני 12 שנים. 16 באוגוסט 2012 בשעה 6:25

כיף להיות עמוסים מסיבת שינויים הכי חיוביים שיש.

נסיעה שדוברה עוד מלפני החיבור שלנו יצאה לדרך והספירה לאחור התחילה.

היום הראשון עבר ונשארו עוד 9 ימים לחזרה.

היה קשה להתנתק בשדה התעופה והיינו חייבים לעשות זאת בכוח.

 

חזרתי מהשדה גמורה מעייפות, נכנסת למיטה ולא מצליחה להירדם למרות חוסר השינה

במשך יממה שלמה וההתרגשות, כי כל פעם מחפשת להתכרבל בו והוא לא נמצא.

לבסוף העייפות הכריעה ונרדמתי לשעתיים.

כל כך שמחתי שבערב הוא התקשר ושמעתי אותו ושמחתי לדעת שהם נהנים.

הלילה שוב ישנתי בהפסקות כי כל פעם חיפשתי להתכרבל והוא איננו.

 

כיף לקבל בבוקר הודעה ממנו :-)

לפחות יודעת שזו הפעם האחרונה שאנו נפרדים ולהבא תמיד הנסיעות משותפות.

הוא יחזור ואז מתחילים במקביל לאירגון הדירה להכנסת דבריי, אירגון הדירה למעבר

והכנתה להשכרה, נתחיל לארגן את הנסיעה לונציה הרומנטית :-)

 

מתגעגעת לאהוב שלי ורק עבר יום אחד :-)