שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

WANDERING THOUGHTS OF MY MIND

== Results from bdsmtest.org ==
100% Brat
100% Switch
100% Primal (Prey)
100% Degrader
100% Rigger
100% Sadist
100% Rope bunny
100% Primal (Hunter)
100% Non-monogamist
93% Daddy/Mommy
91% Voyeur
90% Submissive
86% Experimentalist
86% Dominant
81% Masochist
80% Boy/Girl
75% Owner
75% Pet
66% Degradee
60% Ageplayer
52% Master/Mistress
49% Vanilla
44% Exhibitionist
37% Slave
לפני 3 חודשים. שני, 20 במאי 2019, בשעה 16:19

אני עומדת וסוגרת את המטבח, פיץ עומד מאחוריי עם ארון פתוח ומחפשת משהו טעים לאכול לפניי השינה.

פיץ – "אמא נכון שאת מאוד עייפה?"

אני – "למה את שואלת?"

פיץ – " כי אנחנו יכולים ללכת לסבתא ולתת לך לנוח לבד."

אני מסתובבת לבעלי האהוב לכיוון הסלון, הוא קורא עיתון. אני – "שמעת את פיץ?"

הוא – "פיץ ולמה את רוצה ללכת לסבתא? רק אתמול היינו אצלה."

פיץ – " כי לסבתא יש מלא שטויות וממתקים וקורנאפלקס."

אני והוא מחייכים.

פיץ – "אמא אולי תקני קורנאפלקס הביתה?"

אני – "תשכחי מזה לא יקרה."

פיץ מסתכלת עליי במבט זועף – "אוף אמא את מעצבנת."

סגרה את הארון והלכה לחדר...

אנחנו משפחה דמוקרטית.

כולם יכולים להגיד ולבקש כל מה שהם רוצים, כי כך זה בדמוקרטיה, אבל חייבים לעשות רק את מה שאמא אומרת.

 

לפני 3 חודשים. שני, 20 במאי 2019, בשעה 13:48

אנחנו במיטה לפניי השינה, קצת שיחות נפש וכירבולי.

הוא מסתכל על הארון בגדים שהדלת שלו פתוחה – " מותק תוכיחי לי שאת באמת אוהבת אותי, תפני לי את המדף השווה הזה שלך בארון בשבילי. אני רוצה עוד מדף לעצמי."

אני מחייכת בחיוך ממזרי – "אתה בחרת לעצמך את המדפים. כשקיבלנו את הארון אמרתי לך תבחר איזה אתה רוצה ואני אסתדר. איך זה פתאום הפך להיות המדף השווה בארון?"

הוא – " קדימה תוכיחי לי שאת באמת אוהבת אותי, תפנקי אותי בעוד מדף בארון."

אני – " מאמי תוכיח לי שאתה באמת אוהב אותי. תפסיק לזיין לי בשכל ובמקום זה תזיין לי את הצורה לפניי שאני מתעלפת.

תודה."

 

מי...מי שולטת קשוחה? הא?

לפני 3 חודשים. רביעי, 8 במאי 2019, בשעה 17:50

זאת האישה שצריכה ללמד מלכות בתשלום מה היא מהות המקצוע באמת.

 

לפני 3 חודשים. שבת, 27 באפריל 2019, בשעה 23:52

יש לי הרבה מה לכתוב על זה אבל אני הרבה פחות רהוטה ומבריקה ממנה.

אז תנשמו עמוק ותקשיבו היטב :)

 

לפני 4 חודשים. שלישי, 23 באפריל 2019, בשעה 00:02

 

מוקדש באהבה לכל הצדקנים שחייבים לראות את החיים באופן אמפירי.

לפני 4 חודשים. חמישי, 18 באפריל 2019, בשעה 22:29

היום יצא לי לשבת בטור באיזה שירות רפואי עם כל המשפחה שלי (בעלי האהוב ו 2 ילדיי). בזמן שהמתנו לתורינו שיגיע, הגיע בחורה צעירה ויפה. בת 20 וצ'ופציק, יפה מאוד, אסטטית מטופחת עם שמלה קצרה ירוקה מעל הברך ורגל תותבת מתכתית שלמה.

לא התעמקתי אבל כנראה שהיה לה סרטן אלים מאוד בצעירותה ונאלצו לכרות לה את הרגל כמעת עד המותן. הרגל שלה בגלל שהשמלה הייתה קצרה הייתה נראתה היטב. היא לא התביישה בה ולא הסתירה. הריי אחריי הכל היא יכלה לבחור ללבוש מכנסיים רחבים ולהסוות זאת בצורה דיי טובה. הילדה שלי הייתה קצת המומה והסתכלה על הרגל שלה בסקרנות יתרה מקרוב, רצה והתחבא מאחוריי.

פיץ - "אמא היא רובוט".

אני – " היא מיוחדת ומקסימה ויש לה כוחות אל טבעיים".

הבחורה – " כן זה טבעי. זאת בטח הפעם הראשונה שהיא נתקלת בזה".

אני – "כן את צודקת. בעיניי זה יפה ומקסים. אני חושבת שאת מהממת וכל הכבוד לך".

הבחורה – "תודה".

פיץ – "אמא אי מתביישת".

הבחורה – "תיזהרי אני מסוכנת עם כוחות מיוחדים מהחלל".

פיץ המשיכה להתבייש ולבסוף התיישבה על הספסל המתנה בחזרה.

הבחורה המהממת התקדמה בטור.

יש משהוא מאוד יפה באותנטיות הזאת של לא הסתיר ולהתבייש במי שאתה. בלא לנסות בצורה מאולצת להיות מושלם, לא לפחד ממה יגידו עליך. היא בחורה מהממת, אין לי צל של ספק שהיא יפה מבפנים כמו שהיא יפה מבחוץ ובכיף הייתי מאמצת אותה לקפה טוב ושיחה.

 

מוקדש לכל הכוסיות היפות בכלוב בהערכה.

 

לפני 4 חודשים. רביעי, 17 באפריל 2019, בשעה 22:31

השבוע יצא לי לקשקש קצת עם קולגה שלי לשעבר. אנחנו לא עובדים ביחד כבר איזו שנה וכשאני החלטתי להישאר הוא החליט שזה לא בסטייל שלו והוא עוזב. באופן כללי אני קוראת לו מר סטייליסט, נוהג רק ברכביי יוקרה סטייל BMW , VOLVO  וכו'. לובש ג'קט מחויט לעבודה, לא מגיעה בחיים לפניי 11 למשרד ודואג לעשות פן אצל הספר אחריי התספורת. סטייליסט כבר אמרתי?

כשהוא החליט שהוא עוזב הוא התקשר אליי ושאל אם הוא יכול לקפוץ לדרינק אצלי בבית. אני רוסיה טובה אין מצב שאין לי דרינק טוב בבית. ברור שכן.

אבל מה שנזכרתי בו עקב שיחה שלי עם אהוב ליבי היא באייך התחברנו במקור.

כשהגעתי לחברה ידי לא הייתה על העליונה במעמד הזה. אני חלילה לא מתלוננת זה לגמרי נעשה מבחירה והבנה וידיעה.

הסטייליסט קלט אותי ביום הראשון ועבדתי אתו צמוד במשך חצי שנה פלוס שלאחר מכן. נהיינו חברים באופן טבעי. יום אחד הוא אמר לי תקשיבי אני בחור נועז וישר, אבל היושר שלך מעמיד אותי לפעמים במקומות לא נעימים עם עצמי אפילו. אז עשיתי את מיטב מאמציי בלעדן :)

באחד החודשים הראשונים שלי בחברה הייתי מעורבת בהמון ישיבות גורליות וקבלת החלטות וכו'. אישה יחידה בחדר עם איזה 12 גברים עתירי אגו, כוח, שאיפה לשלטון וכמובן. אחד מהם היה הסטייליסט. הוא חתיך, כריזמטי וחכם, אבל הצליח לגרום ללא מעט אנשים לא לסמפת אותו במילה העדינה.

איך הבוס שלי דאז אמר :"הוא חונך אותך, אבל תיזהרי ממנו, אני לא אוהב אותו בכלל."

כשכולנו יצאנו מאחת הישיבות האלו להפסקת קפה במטבחון הייתה לנו שיחה קטנה. אני, הסטייליסט והמנכל עומדים ושותים קפה, בודקים את הטלפונים וכו'. הסטייליסט אומר לי :"אני לא מבין איך את עושה את זה? אני כבר חודשים מנסה להזיז אותם והם לא מוכנים בכלל להקשיב, אני לא מבין איך גרמת להם להסכים."

אני מחייכת קלות, עושה שלוק מהקפה ועונה לו בצחוק : " מה זאת אומרת? זה הכל בזכות העיניים הכחולות שלי, הבלונד השופע והציצים הגדולים."

שלשותינו מחייכים. למען הסרת הספק לא בורכתי באף נתון כזה מתנצלת שהרגע הרסתי לכם את האוננות קדם שינה :)

ואחריי שסיימנו לצחוק הוא מסתכל עליי במבט של נו תכלס מה את עושה?

אמרתי לו:" תקשיב אתה מאוד אגרסיבי בגישה שלך, אתה כל הזמן יוצא אליהם ואומר אני...אני...ומפגין עליהם עליונות. תבין אם אתה רוצה לייצר שיתוף פעולה עם אנשים אין כאן רק אני, זה צריך להפוך להיות אנחנו. אתה לא יכול לשדר עליהם עליונות כי כשאתה עליון אנשים לא יחפשו לייצר אתך דברים ביחד כי אתה גורם להם להרגיש קטנים. בנאדם קטן מרגיש מאוים הוא לא מחפש לתת הוא או שורד או תוקף ואין בזה שום יצירה משוטפת."

המנכל עמד לידינו והסתכל עליי בפרצוף מרוצה ושתק כל הזמן הזה.

אמרתי לסטייליסט :"דבר ראשון תשתמש בקסם הממזרי הזה שלך לטוב ולא בשביל לאיים, תכבוש אותם. תלמד להקשיב, גם אם אתה שונא אותו, תן לו לסיים לדבר יפה, ורק לקראת הסוף תוריד עליו את הגרזן, אבל רק בסטייל. אם תוריד עליו את הגרזן כל יום מחדש זה לא יעבוד. אתה צריך להבין שלפעמים כשאתה רוצה להשיג מטרה מאוד מסוימת אתה צריך לשכב על הענף ולהמתין לרגע המתאים שיגיע. אל תבזבז אנרגיות על הסערות הקטנות שמסביב, הם רק רעש."

עברנו דרך עמוסה, קשה ומעניינת ביחד. שלרגע לא תחשבו שעליי הוא לא תפס תחת בדרך. עד היום הוא מריץ איתי על זה צחוקים ואני מפרגנת לקסם הממזרי שלו באהבה.

 שיהייה לכולנו חג בנזונה.

מיומנה של שפחת פינוקי בהרבה אהבה  :) 

 

לפני 4 חודשים. רביעי, 17 באפריל 2019, בשעה 20:33

בזמן האחרון אני קוראת כמה ספרים במקביל, יש לי יותר מדיי שעות המתנה ובירוקרטיה להתעסק בה לצערי.

http://www.text.org.il/index.php?book=07040310

אז הלכתי קצת להקשיב לה, היא אישה מאוד נבונה וחדה.  הייתי אומרת שהיא מזקקת בצורה מאוד מדויקת את מהות והאמת של מה היא זוגיות בעולם המודרני שלנו.

 

 

יש הרבה מה ללמוד ממנה, ממליצה בחום לב.

 

לפני 4 חודשים. ראשון, 7 באפריל 2019, בשעה 21:18

פעם לפניי כמה שנים טובות קראתי ראיון עם דר' רפי קרסו.

המראיין שאל אותו איך הוא מרגיש בנוגע לחוסר יכולת הפרגון של הקולגות שלו על ההצלחה שלו.

הוא ענה - "ישראל היא מדינה מאוד קטנה, סף יכולת של האנשים במדינה שלנו לפרגן לאחר קטנה אף יותר. אני משתדל לא לצפות, זה מונע ממני להתאכזב".

נשים יקרות תקשיבו היטב עד הסוף וגם לגברים לא יזיק. העקרונות זהים, רק אצלכם זה עובד קצת אחרת.