לפני 17 שנים. 1 באוגוסט 2007 בשעה 12:08
אני לא פה מאתמול וזה לא בא לי בקלות וגם לא בטבעיות.
אני חורקת מבפנים ומתאמצת לא להראות כמה אני חנוקה בד בבד לאושר שזה גורם לי.
ואז מצטבר לי בתוך הבטן כדור שהולך וגדל ובמקביל למינונים שאתה נותן לי גדלים
אני מסתובבת כבר ימים ארוכים עם טאכיקרדיה שהולך וגובר ואתמול התפרקתי או התפוצצתי והתגובה שלך להיתפוצצות הזו שלי הכאיבה לי בעיקר כי ראיתי כמה זה כואב לך שאני אומרת שאולי לא נוכל לעולם.
כמה זה מפחיד.
