4.2 כן אי אפשר לשכוח את התאריך הזה.
כמה שאני רוצה וכמה שעוד אלפים היו רוצים. כן זה היום השחור..
זה היום שבו השמיים נצבעו בדם.. בדם של חיילים
73 פנים 73 שמות 73 משפחות שכולות 73 חיים שנעלמו ברגע....73 חיילים שהיו להם אחים ואחיות 73 מלאכים נלקחו
בגלל קנאה שמישהו אחד..
היה קשה לו לראות מלאכים נשארים פה ושאנחנו נהנים מהם..
אלוהים.. כן אתה רק אתה אשם... רק אתה קנאי יותר מכולנו רק אתה רוצח בדם קר..
הריי אמרת לא תרצח.. שקרן רמאי..
כל יום אתה לוקח אנשים.. איכס אני שונא אותך בעצם לא מאמין בקיומך..
כיצד היה לך את החוצפה לקחת אותם...
הלכו לשמור על האדמה שאתה נתת שאתה בחרת
האדמה מלאה בדם...
האדמה מלאה בצעקות...צעקות של דורות שלא יוולדו...
רצחת יותר מ 73 אנשים מלאכים... רצחת מליונים בשניה.. ואתה עוד מבקש שנאהב אותך?
מי אוהב אבא שמכה והורג? מי??
אני שונא שונא אותך לכן החלטתי שלא להאמין בך יותר...
כל יום אבל כל יום אני מאשים אותך...
שונא אותך מתעב אותך מייחל ליום ההוא שאני הגיע למעלה... ואני אגיד לך את המילים שיש לי בלב..
גרמת לי נזק.. שלעולם אני לא אשכח..
בראת לעצמך איוב שלא יאהב אותך בחיים...
שהגיע למעלה.. אתה תבין מה יצרת.. ושלא תעז לו לרגע קט לשאול אם אני לא מתבייש..
אין בי בושה לשנאה שלי אלייך...
אין ולא תיהיה.. אתה חש שאתה יכול הכל.. נכון אתה יכול.. אבל יש תוצאות..
אני האבדתי באסון המסוקים חבר יקר..
שהיה לי אח ממש אח שהגן עליי שמר עליי
מישהו שאין לו תחליף בחיים..
הזיכרונות הפחדים הרצונות לראות אותו שוב...
הרצון לחבק אותו הצרון לשמוע את קולו לראות את חיוכו.. לו לרגע קט..
לבקש סליחה.. להיפרד בכבוד.. להגיד לו תודה... להגיד לו מתגעגע...
ארור היום הזה ארורה האדמה שפתחה את פיה ושבעה בדמם של מלאכים..
ארור הוא אשר לקח אותם מעולמינו...
ארור היום השחור הזה שהשמיים נצבעו בצהוב אדום שחור
אני אספר לכם דבר קטן על יפתח...
יפתח התגייס עם פרופיל נמוך של 64.. או 73 אני לא בדיוק זוכר..
קראתי את כל המכתבים שהוא שלח קראתי את המלחמה שלו שלו להתגייס לקרבי ורק קרבי..
"אני לא רואה את עצמי תורם למדינה הזאת אם אני לא אלחם למענה"
"אל תדאג תחייך הכל טוב הכל בסדר רק תאמין"
הוא הגיע לאן שהוא רצה... קיבל קרבי.. אחריי מלחמה לא קלה...
הוכיח לכולם עד כמה שהוא שייך לקרבי..
יפתח היה בבית..לא הקפיצו אותו למבצע...חברים שלו התקשרו אמרו לו שהם יוצאים עוד כמה שעות
יש פעילות בלבנון
הוא הלך ואמר לאמא שלו "אמא אני לא יכול לתת לחברים שלי להילחם לבד.. הם זוקקים לי ואני להם"
הוא נסע הבטיח שהוא יחזור... הוא באמת חזר...
בארון מתים
יפתח כתב כמה שנים לפני שיר..
ובשיר הכל היה כתוב.. כיצד הוא מת.. כיצד קראתה האסון...
מה הוא הרגיש ומה הם הרגישו.. את המצעקות.. את החום האש האוכלת את גופם...
יפתח ידע.. הוא ידע ששם הוא ימות..
והוא הלך...
ואתה יפתח אין לי שנאה אלייך כבעבר.. על זה שהלכת..
אני מבין למה הלכת אני מבין על מה נילחמת..
אני כל כך מתגעגע אלייך..
כל כך רוצה לחבק אותך לשמוע אותך לדבר איתך קצת..לשאול מה שלומך..
לצחוק איתך..
לדעת שאתה עוד שומר עליי..
אני יודע שאתה לא לבד ואתה עם אמא שלך..
אבל מה איתנו?
היית אח גדול שלי אין לי אין לי אח הוא מת.. הוא נהרג שיצא לשמור עליי ועוד על מליוני אזרחים
אבל יפתח..? למה הלכת? שכחת? הבטחת שתחזור...
איפה אתה היום? טוב לך?
איך אתה מרגיש? נכון שכאב לך שנהרגת?
אני יודע שכן אל תשקר אני מרגיש את השרפה אוכלת את ליבי..
סליחה בבקשה סליחה שלא ניפרדתי ממך לשלום..
סליחה על זה שאני בוכה עלייך
סליחה שלקחתי אותך כמובן מאליו
סליחה יפתח...
סליחה בבקשה תענה לי.. תראה לי את פניך לשניה אחת..
תגיד לי שהכל בסדר.. שטוב לך
יפתח אתה חסר לי מאודדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד
אתה לא מבין אתה לא קולט...
נו כבר שאני אתעורר מהחלום הזה...
בעצם זה כבר לא חלום זאת מציאות כבר של שנים רבות..
של כאב רב..
תמיד יש את הפחד שאתה תשכח את האדם שניפטר..
אבל שאתה עולה על הקבר שלו אתה רואה אותו
אני עולה על הקבר של שנה ושנה..
ותמיד יורד גשם שאנחנו שם לידך כאילו שאתה עצמך בוכה שהכלת כל כך מהר..
אתה יודע מה...
אתה לא מת אתה בליבי לנצח..
שמך יזכר לנצח נצחים...
אני אוהב אותך אח יקר.. מתגעגע אלייך.ומקנא במי שלקח אותך
יפתח אני מתגעגע ובוכה..
על הקבר החם שמתקרר כל הזמן
לפני 15 שנים. 4 בפברואר 2009 בשעה 18:05