לפני 15 שנים. 14 בינואר 2009 בשעה 4:47
והסבלנות לפעמים נגמרת
יותר מידי חרא אתה אוכל מיותר מידי אנשים קטנים
עת לאפסון הנחמדות וחזרה ליצרים אפלים
תהה התוצאה אשר תהה
מרביץ לכתיבה
נשלטות גם יודעות?לפני 15 שנים. 10 בינואר 2009 בשעה 21:51
לפעמים אני מרחם יותר מידי
רואה אותך בעליבותך וקצת מרחם
רואה את סדקיי העובש בתהילת הפעם.
סודקים את גופך,נשמתך מרירה.
נזכר לרגע ואז כבר לא מרחם.
נזכר מי אני
העוצמה שלי גוברת,ככול שתפראתך נחלשת..