אני רוצה לכתוב את האמת על עצמי אני מנסה לכתוב את האמת למה אני ככה . למה אני לבד.
אומרים שחצי מהפיתרון זה להודות בבעיה. אבל זה לא נכון אני מודה ומודעת אבל לא משתנה.
האמת שאני לבד כי אני וויתרתי על הרצון להיות ביחד.
עברתי כל כך הרבה בחיים שלי הייתי בתהום העמוקה ביותר. ראיתי את המוות בכל כך הרבה מקומות ומובנים.
ואני אוהבת להכאיב לעצמי אבל שזה יהיה בהתחלה כי בנינו אז זה לא באמת כאב זה כאב מדומה.
לפני ארבעה חודשים איבדתי את אבא שלי . יש בי כל כך הרבה רגשות אשם.
עד היום הוא היה התירוץ ללמה אני לא יכולה להתקרב לאהוב ולהתקדם.
אני מנסה כל הזמן לדחוק את זכרונו אני מתקשה להוציא מהבטן את הרגשות האמיתיים.את רגשות האשם שלי.
אני יודעת שטעיתי ולכן הוא לא פה.
הנה זו פעם הראשונה שאני מודה בזה.
בבלוג באתר של סוטים של יודעים מי האדם שמאחורי הניק.
הלוואי שאמצא את החצי השני שלי ולא אצטרך להלחם את המלחמות הפנימיות שלי כי זה יהיה אמיתי.
יש לי זיכרון אחד של אהבה ולצערי כולו מלא בכאב .
אבל הכאב הזה, זה החיים שלי זה מה שנותן לי להרגיש חיה וזה מה שהוציא ממני את כל החבוי
גם אם זה יצא בדרך לא דרך. רק אז הצלחתי לספר את האמת. לספר את מה שעצור בתוכי כל כך הרבה שנים.
לפני 13 שנים. 3 בספטמבר 2011 בשעה 18:42