בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המספרת

כובשת עולם של פנטזיות
לפני 15 שנים. 5 בפברואר 2009 בשעה 14:30

להיות עם אישה.
לנשום אותה. לטעום אותה.
להעביר אצבעותי ושערי על גופה.
להעביר לשוני על בשרה, לשמוע אותה נאנקת.. לוחשת תאווה.

לדעת שאתה שם מסתכל בנו. בשתינו. מתעלסות מולך.
לנשק אותך כשטעם גופה עדיין על שפתיי - למהול את שלושתינו יחד.

רוצה להיות הרכות במשולש הזה.
לראות את הכוח והעוצמה בין שניכם. בינך לבין אותה אלמונית.
ולחדור בינכם ולענג את שניכם.
טעם שלך.. טעם שלה.. שניהם נמהלים.

לחוות אותך כובש אותי בכוח כשאני מענגת אותה ברכות. ולהיפך.

לראות אתכם מתפתלים מולי. בעונג. בכאב. בחשק.
לראות אותך מבחוץ. מחוץ למעגל העונג הישיר ולספוג אלי דרך העיניים את מראך מתענג. מענג.

רוצה לשמוע מישהי אחרת צועקת מתאווה וסיפוק ממך. את הידיים שלך מגששות ומלטפות את גופה, סוחטות ממנה את אותם קולות שאתה סוחט ממני.
לראות את רצועות השוט נוחתות על עורה ולהרגיש אותם גם עלי.. על שתינו. אחוזות בנחמה הדדית.

יצר המציצנות הזה משגע אותי, אדון אהוב שלי!

תמצא לנו מישהי? בבקשה?
תענג אותי בזה שתתענג מולי עד כלות?
הרשה לי לשעשע ולענג אותך בהתעלסות נשית מולך?

בבקשההה

לפני 15 שנים. 5 בפברואר 2009 בשעה 9:18

אוהבת אותו כל כך, מעריצה אותו, סוגדת לאיש המדהים הזה.

יודעת את מקומי תחתיו, לצדו, בתוך לבו.

מתוך המקום החמים והבטוח הזה אני יכולה להרחיב את לבי מעבר לגבולותיו.
להרחיב את דמיוני מעבר למוסרות הקנאה וחוסר הביטחון.
להרחיב את התעוזה שלי מעבר לגבולות הרכושנות.

האהבה שלו ממיסה את הגבולות האלה בי ומחזקת אותי לבחון ולהעיז את הפנטזיות שלי. גם אלה החשוכות והמפחידות.

ואני רוצה.
אני כל כך רוצה לראות אותו מתענג עם אישה אחרת. מולי.
זה מגרה אותי בטירוף. המחשבה על להסתכל עליו מהצד.

מגרה אותי לחשוב על הלשון שלי ושלה מענגות ביחד את הזין שלו.. את הגוף כולו.
מגרה אותי לחשוב אותה על ארבע. על המיטה. והוא חודר אליה בכוח.. ואני בצד מאוננת את עצמי לדעת..
מגרה אותי לחשוב שאחרי שיגמור בתוכה, אני ארד לנקות את העסיס שלו מבין רגליה.
מגרה אותי לראות אותו מסשן אותה, מתענג מגופה.
מגרה אותי העובדה שאני אהייה צופה בכל זה .. שאשתתף..

פשוט מגרה אותי!

מטורף - אבל גם עכשיו מעצם כתיבת הפנטזיה הזו אני מגורה ומתנשמת.

פשוט לא להאמין מה עולם הבדסמ הזה עושה לי מבפנים. מרגישה את הנשמה שלי מטפסת במדרגות.
את הבשלות שלי מתרחבת.
את השקפת העולם שלי נוגעת באופק ומעבר לו.

אני מגורה. עכשיו איך ממשים זאת?!