לפני 8 שנים. 31 בינואר 2016 בשעה 10:23
ללילה יש את הירח והכוכבים
ליום יש את השמש והאור
לאדמה יש את הטבע
לים יש את הדגים
לי יש אותך
כמו שאתה
ולך יש אותי
כמו שאני
השמש לא מחממת אותי
כמו שאתה מחמם אותי
בזרועותייך..
החום שלך השמש..
My Heart
כל מה שיש לי בלב אני כותבת כדי לשחרר את הכל. זה בשבילי!אז.. :)
לפני 8 שנים. 29 בינואר 2016 בשעה 19:24
כשאתה עוטף אותי בגופך
נעים לי וחם
כשאתה מצמרר באוזניי
יש לי רעד קטן
כשאתה נלחם גם כשהפסקתי
כשאתה שואל גם כשאני לא עונה
כשאתה עוטף גם שלא קר
כשאתה מוביל גם כשאני לא יודעת
הולכת איתך במסע
לפעמים יש לי את העצב
העצב שקשור לנפש
איתך יש לי את הרוגע
איתך יש לי..
אתה עוטף אותי
גם שיש לי את העצב
אתה נשאר..
רוצה אותי כמו שאני אותך.
סופ"ש נעים לכולם:-)
לפני 8 שנים. 29 בינואר 2016 בשעה 10:06
בא לי להתמזמז עם התנור
פשוט להכנס אליו לבפנים
ולשרף
להתמזמז איתו עד שהתחת שלי
ישרף ויהיה אדום
פשוט בא לי שהוא ימזמז אותי
בלהבות
נראה לי הקור שיגע אותי
חח
לפני 8 שנים. 29 בינואר 2016 בשעה 6:26
אוהבת את השקט של הרעש
כשאני איתך
אוהבת לשכב לידך ערומה
שאתה נוגע בי חזק
אוהבת את הידיים שלך
שעוטפות אותי בחום
אוהבת את הריח הטעם
הקול
תמשיך לגעת בי עוד ועוד
אוהבת את השקט של הרעש
איתך במיטה
איתך בספה
איתך צמוד לחלון
איתך על השיש במטבח
איתך על הריצפה
איתך באור
מהאור אני מפחדת
אף פעם לא באור
איתך כבר לא שחור..
לפני 8 שנים. 28 בינואר 2016 בשעה 7:56
הוא הלך לקנות בורקס פיצה
הלך לפני חצי שעה
נראה לי חטפו אותו
בוא כבר אני רעבה
גם לאוכל וגם לך..
הכנתי לו ביצת עין יש מצב גדול
ששרפתי אותה חחח
סורי:(
לפני 8 שנים. 27 בינואר 2016 בשעה 15:38
שנת 2010 הרסה אותי לתמיד
זוכרת שהייתי באוטובוס בדרך הביתה.
וראיתי אותו עולה תחנה אחרי..
הייתי עם 3% בפלאפון.
ישבתי ליד החלון והוא מאחורי
כל הדרך בכיתי ובכיתי עם עצמי
פחדתי
הוא ירד איתי באותה תחנה
תמיד רואים את מי שלא צריך לראות
וראיתי אותו
הוא שיחק עם עט על הכיסא שלי
כל הדרך תק תק תק
מאז השתנתי
אולי בגלל שהדחקתי וחשבתי
שהוא יהיה בכלא כל החיים
אבל הוא לא היה בכלא כל החיים
עד 2010 היה לי הכל
כל החלומות
כל המנגינות
כל הורוד
כשראיתי אותו שוב זה שינה אותי
יש לי חרדות מאנשים
לסמוך על אנשים
להאמין לאנשים
מבודדת מאנשים
איך אפשר להמשיך הלאה?
איך אפשר להפסיק את הדמעות?
איך אפשר להתמודד עם הכל?
למה הכאב הזה לא הולך
למה הפרצוף הזה נשאר
למה הפכתי לילדה קטנה
למה החושך שומר עליי
שלא יראו אותי
שלא יראו את הכתם
למה..
לפני 8 שנים. 27 בינואר 2016 בשעה 7:00
איזה קור
קפאו לי הביציות
איזה קטע זה אם הכוס היה יכול להוציא
אדי קור
כאילו תארו לכם את הכוס עושה
עיגולים כמו שאנחנו עושים
עם הסיגריה חחח
אדי כוס
לפני 8 שנים. 26 בינואר 2016 בשעה 18:39
ילדה קטנה שלי
את איתי תמיד
ילדה קטנה שלי
את תמיד תשארי
ילדה קטנה שלי
תלמדי מהרע
ילדה קטנה שלי
תלמדי לקבל
ילדה קטנה שלי
תשתחררי מהכל
חופשיה תהיי
ילדה קטנה שלי
תהיי חלק מימני
חלק מהשלם
ילדה קטנה שלי
את זאת אני
ילדה קטנה שלי
אני צריכה לאסוף אותך
לאהוב אותך בחזרה
ילדה קטנה שלי
לא עכשיו
לא כי אני לא רוצה
כי אני לא יודעת
איך עדיין.
ילדה קטנה שלי
היא איתי תמיד.
ואז הוא אמר לי שגם עם התלתלים
אני יפה בבוקר:)
ואיזה תלתלים מעצבנים, למות.
לפני 8 שנים. 26 בינואר 2016 בשעה 7:24
חשבתי בשחור ולבן
חשבתי על קשת בענן
חשבתי חיים
אך אליי הם לא קורצים
חשבתי שמים אדומים
חשבתי לצעוק בשירים
חשבתי על חיוך
חשבתי על כאב מתוק
חשבתי לקפוץ לבוץ
חשבתי דמעות מלוחות
חשבתי על גשם
חשבתי על ריחו של החורף
חשבתי על אגדה
חשבתי על מציאות
חשבתי על הדמות
ראיתי אותה שוב
חשבתי שהיא התרחקה
אבל היא מגיעה בשלווה..
לפני 8 שנים. 25 בינואר 2016 בשעה 13:06
בתור בחורה שאוהבת כוח, כאב.
קשירות. ספנקים. הצלפות.
ועוד:)
אני חושבת שכל בחורה שאוהבת כאב הייתה מפנטזת על אונס אנאלי
אנאלי כואב
אנאלי בכוח
Whatever.
בגדר פנטזיה.
אפילו לא פנטזיה.
לחשוב על אנאלי כואב מחרמן אותי.
מדליק אותי.
מה רע בזה?
זכותי.
ואני גם בתולה אנאלית.
אז בא לי לחשוב. ולשתף.
ברור לכולם שאנחנו לא ילדים.
אני יודעת מי הבחור שאיתי.
מאמינה בו.. למרות הפחד שלי
מהעבר שלי. אני בוחרת איתו.
ברור לי שהוא יהיה הכי עדין איתי.
זה ברור.
מה אסור לכתוב מחשבות? רצונות?
זה שלו ושלי.
תכף אני באה עם שניצלים:)