|
|
|
כשנפגשנו לראשונה נתתי לה ספר , כבר לא זוכר איזה
וגם היא נתנה לי ספר , מודה , לר קראתי ,
הוא רק סימל עבורי סוג של קשר ,
נפרדנו , כעסת עליי ולא רצית יותר לשמוע ממני
אבל מה עם הספר שלך ?
אני כל כך שמח שהוא עדיין אצלי
כך תהיה לי הזדמנות יום בהיר אחד להחזיר לך אותו
יש למה לקוות
אומרים שבחנוכה קורים ניסים , צריך רק להזמין אותם
שפ הספר : "פולין ריאז' - סיפורה סל ס "
שנה לא הייתי כאן בערך ,
שכחתי מהמקום הזה
הוכנסתי לכאן בעקבות משחק
ודווקא במקום הזה היא הייתה
היא עדיין כאן
מפלרטטת עם המקלדת
צוחה לה ובוחקת
ומשהו בי כאילו "הזמין" אותי לחזור הנה ולדרוש בשלומה
היא הייתה נוכחת בחיי בדיוק יומיים לפני המהפך הגדול בהם
מאז שפגשתי אותה חיי קיבלו את הזינוק הגדול ביותר עלי אדמות
אולי זה לא היה בגללה אבל היא פשוט נכחה שם
ואני זוכר , ולא שוכח , ובליבי אני עוטף אותה באהבה
כי היום אני מסוגל לתת הרבה יותר ממה שאני מסוגל עדיין לקבל
ואיך להגיד לה שאני כאן כדי לראות מה שלומה מבלי להבהיל אותה
באמת לא יודע
מי היה מאמין שאחזור לכן , אבל כאן הכל התחיל בעצם
קראת לי ולכן חזרתי
את יודעת שאני כאן ואת חשה בזה , זה באויר
אני כאן כדי להיות בשבילך
אני כאן כדי לספוג ממך
אני כאן כדי להזכר בהתחלה
ולהסתכל אחורה בגאווה
ואולי זה סימבולי ואולי לא
אבל בעצם לפני יומיים עברתי שלב נוסף בדרך לשם
ואולי לכך הייתי זקוק ולכן אני פה
אבל הלב שלי התגעגע אלייך
והגוף שלי ערג אלייך
ואני שמח שאני כאן ולו לזמן הקצר ביותר
😄
לילה נפלא שיהיה לך
