לפני 8 שנים. 10 במרץ 2016 בשעה 16:45
פעם רוב הזמן התחרמנתי במיוחד מסתומות.
כיום אני מוצא את עצמי יותר ויותר משועמם ועייף מהזן הזה.
הן כמו אותו סרט אמריקאי נדוש ולעוס. כזה שאתה מרשים את אלה שלידך בחיזוי המשפטים הבאים מפיהם של הדמויות.
בא לי לעבור מסעות, להכיר דברים על עצמי, על נשים, על העולם, על המורכבות העדינה שבנפשו של היצור האנושי. בא לי פנינים שמוצאים רק במוחותיהם של אנשים בעלי יחוד.
הבו לי את הראויים לי. דוברי שפתי. מקומות בהם אני גבי לא שח על מנת לדבר בגובה העיניים. ולא הטוב שבליבי. אני תר אחר מישהי הראויה לו.