צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סדקים

לפני 14 שנים. 20 במאי 2009 בשעה 15:19

שאלת: "העיניים שלך, יש להן אותו המבט"?

ולא ידעתי איזה מהם השארתי לך למזכרת

היה מבט צוחק, חשף את כל הלובן
שחשק בהילתך, להותירה
מלוטפת, מקועקעת נשיקות
ולהספיג בה את הריח
שאתה כל כך אוהב

היה מבין, הגניב מראה כמה,
מעוטר במסקרה שחורה להפעמת חיבור.

היה שלם, חצוי, אחד שזימן פיתוי,
שהציף אותך תשוקה דורסנית, עוטפת,
נפלאה.

היה רעב, מפשיט, ממית, חסום, חשוף, בונה
הורס, יוקד, כועס, שותק, טורף, נוטף, קוטף,

ולא ידעתי.



לפני 14 שנים. 9 במאי 2009 בשעה 11:26

יום יום מחשבות נעזבות מראשי
וחורצות קמטים במצחי

יום יום אני כותבת ומוחקת
כותבת ומוחקת

כל כך רציתי
שאותיות בכל מיני צורות
יזרמו בין האצבעות
שרגשות שילהטו
יתגלגלו סביב חמוקיים

אבל השד שלי
מצקצק לי על המוזה
ואני נשארתי
חסומה

יום יום אני כותבת ומוחקת
הרבה טיוטות החבאתי
בתוך קפלי נפשי הנסתרים

ברווח שבין הלב לנשמה
קברתי ערימות מילים
אך הן עולות בלילות
ופוצעות

רק בצאתי לרחוב אני מושחת אצבעות על פניי
מטשטשת שתיקות גדולות
במייק אפ וליפסטיק אדום