כי נזכרתי במסטרפיס הזה
מצמרר
כי נזכרתי במסטרפיס הזה
מצמרר
ניק ווסט ורצוי להגיע ל51:00
בין הפרסונות הוירטואליות למציאות.
איכשהו מי מצטייר אנטיפט במציאות הוא מקסים
וההפך
מי שמצטיירת כסתומה במציאות כלל לא
מי שנקראת דיכאונית במציאות תמצא חייכנית
מי מצייר עצמו מוקף חברים ובילויים מבלה עם עצמו והמסך בעיקר
זו ה"שפויה" ממש מטרופקה וזו הבלונדה
לא נותנת כיפים לתמרורי עצור
למעט יוצאים מהכלל
ווליום ולזוז
מוסיקה ואמנים לא ידועים לי
https://www.youtube.com/channel/UC5-VYAq2iM3qTTFqLZu3mjQ
דייב גרוהל איבד את קורט בנרוונה עכשו הוקינס המתופף של פו פייטרס החליט ללכת לעולם שלו
מקוה מאד שהלהקה הזו לא תקרוס
לעיתים מזכיר לי הליכון בייתי
בהתחלה אתה מנסה למצות כמה שיותר
ולאחר תקופה הוא הופך לקולב בגדים
ושוב אתה חוזר לזה מפוקח יותר מנוסה יותר
שקול יותר להוט פחות
איפה שהוא במהלך הזמן לאחר קשר ארוך
ואינטינסיבי מאד שסויים בטעם מר ורע.
פיתחתי יחסי שנאה אהבה עם התחום
ובו זמנית חויתי הארה ופיקחון.
מחשבות כפירה עלו בי לגבי התחום,
אני שהייתי אולטרה חרדי ראיתי
צד אשלייתי בוגר לטעמי.
למה שתכאיב/תשפיל לפרטנרית שלך
גם אם אתה יכול, גם אם אתם נהנים
וגם אם היא רוצה ומאפשרת?
אפשר גם אחרת איך מתאים לך
מתי שמתאים לך
מה שמתאים לך
תהיה (בהשראת אפנת ה"אבוש דום" )
איך אומרים ב"דאדית מדוברת"
אבא על הידיים?
או
אבא תרים אותי?
לא מתחבר לז'אנר:)
אבל מחובר לזה
יש אנשים שממנפים גבוה את האמנות שלהם. אחד מהם הוא לורן בן חיים.
לאחרונה הוא מוציא ספר צילומים חדש . תמיד נועז תמיד הולך רחוק ומלא השראה.
אף פעם לא "עוד פורנו" רוטיני עם חוטיני.
שוה הצצה וגם בפטלייף הוא נמצא
https://www.ulule.com/endorphine-3/
וזה האתר שלו
באוזן