|
|
|
כאב נוכח בחדר- נשימות דחוקות
גלי קול התנפצו מקיר לקיר
חוזרים אלי מחייכים אלי ואותי
מספרים לי כמה את נהנת כמה נגעתי
משייטת לקריבים למלדיבים לאזורים
איים קסומים של שלוה אופפים
פלגי כאב נפשי חוברים לנחלי קושי שבועי
ומתח יומיומי
נהר דמעות מפעל ניקוז ארצי- בכי חרישי
הכרה מכה בך
כמו מגב דלי
ותחושת הסמרטוט
כאב ביקר בחדר
ספונג'ה לנשמה
פתאום נתקלתי בזה ונזכרתי איך התרגשתי מהם בעבר
לערוצים הישראלים ובעיקר לערוץ 1 שעלו לשידור עם הפיגוע לפני הזרים
האם זה מרמז שיש נפגעים ישראלים?
שיר וביצועים נפלאים
רק עם האוזניים
לא מחפשת כלום ולא מעונינת להכיר
אבל מבעד לשורות מאחורי המלל
אתה קולט כמה היא בוערת וכמה כמהה
אם תנסה למרוח חמאה שיצאה ממקרר
תתפרק הפרוסה, אם תתן לה זמן היא תמרח בקלות אול אובר.
כשאין מה "למכור" אישיותית לא נותר אלא להתפשט לצלם ולפרסם
בעבר פוסט באתר פטלייף https://fetlife.com/groups/48500/group_posts/2244527 אודות הסירופ שניגר כאן וריחו מושך אליו את מפוצלי ומפוצלות היקום.
כמו שציפיתי התגובות הנזעמות לא אחרו. אני מנחש שחלק מאלו שקראו זאת מתישהו יסכימו/הסכימו איתי או לפחות יבינו למה התכונתי.
אני חושב שהצד הזה של השליטה חי בנו במעגלים, חלקם קצרים חלקם ארוכים ומלווה אותנו כחלק מהדינמיקה של החיים אותם אנו מנהלים
ואצל חלק אחר שהחיים מנהלים אותם. בזמן נתון אתה מתרוקן וכבר לא זקוק להתמלא מחדש כמו בעבר וחוזר חלילה באה תקופה שאתה חייב שוב להתמלא מחדש. כל עוד זה בשליטה ומודעות זה בסדר.
אני קורא (בלוג) עוד נפש שסועה וכואבת . אחת מיני רבות. עוד גרפומנית מהנדסת ומהלטטת במילים במיומנות. טווה מסך קנוקנות עדין
של אינטלקט. אורגת רשת בטחון של שפה גבוהה. מפלטי כאב . דלות. נסיונות נואשים לדלות אהבה יחס שייכות ובעיקר משמעות.
שמתי לב שאחד המאפיניים בכלוב השחור זה הפסאדות הגבוהות ובצורות של השפה הגבוהה. גדר חיה . אפונה ריחנית.
ואז הקרועה נכנסת מצטרפת ופוסקת בחיוך
"כולם שם דפוקים":)
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=66873&blog_id=4388
