|
|
|
1. היה מענין בחלקו
2. איים בים זה טוב
3. איים בים זה רע
4. אשכול היה ראה"מ תותח אם לא ה
5. נתוני הגידול הדמוגרפי צריכים להלחיץ את מקבלי ההחלטות
6. מקבלי ההחלטות לא מקבלים
7. ישראל ערוכה לצונאמי ואף תרגלה
8. הים עוד יפתיע
לעיתים אני נדהם מהגישה האינפנטילית כלפי ונילים.
סוג של טלהטביז. גישה ילדותית של אם הם לא מקבלים אותנו הם "צ'ילבות".
מיסיונריות מהולה בבוז כלפי כל מי שלא מצליח להבין בדסמ. או שזה מאיים עליו.
יש אנשים שלא בנויים או חונכו באופן שאינו מאפשר.
יש אנשים שאין בהם סקרנות לגבי המיניות שלהם או אף תחומים אחרים.
כל אחד וסיבותיו.
הגישה הפטרונית של אנחנו ראינו אנו את האור ואתם נמצאים בחושך והגיחוך שמגיע אחריו,
הם הפגנה של חוסר סובלנות כלפי מי ששונה - בדיוק ההפך ממה שאנו מצפים כלפינו.
היום אני מבין יותר מדוע יחסי שליטה ככ מאיימים ומרתיעים אחרים.
בין היתר הם מקבץ של בחירות ומחירים:)
מצברוח פילוזופי
כיף לחזור לשיר הזה מדי פעם
טיול בסערה חורפית, כיוון כללי צפון , סטיה לא מתוכננת לאזור שלא היינו בו, מוסיקה מעולה, ארוחת צהריים של חטיפים, עוצרים לסיגריה מול נוף עוצר,
פיתולי דרך ועננים שיושבים על ההר, עוד מוסיקה משובחת. 600גר של פרה מדממת. עשויה בול איך שאוהבים. נזיד חם, תה מתוק עם נענע .
שרון ליפשיץ לפני רותי נבון, עוזי וסגנונותיו רואים איתנו קשת. בשמיים, כל עונה והקסם שלה. והסופשים האלה ככ קסומים.
רואה אותך בזוית בוכה מאושר. מאושר לי.
צפיתי אתמול בתכנית הניסיונית בערוץ 1 (לא היו אמורים לסגור אותו). מס זוגות מרקעים שונים אמורים לקיים יחסי מין 61 יום ברציפות.
ב"חסות" פסיכולג וסקסולוגית (תת רמה). סיטואציה די מענינת הצצה ונבירה לתוך עולמם הזוגי של הזוגות.
אבל מה שבלט אצל רובם זה חוסר תשוקה, שמרנות, וסרוס הגברים. הגברים די מפוחדים בקשר, מבטלים עצמם מושתקים ונראים כמו קופים שמותחים להם את הקפיץ
ואז הם רוקדים ורועדים.
עצוף.
חוצמזה הסולנית הזו עושה לי את זה בעיקר בשפתיה.
והם נשמעים כמעט כמו היהודים
ממליץ על שאר השירים באלבום הזה
הזמנו מקום חודש לפני, אחרת פשוט אין. לא מצאנו אותה בהתחלה. ציפיתי לשלט ברור אבל לא. החזית לא מסגירה ונראת כמו חנות כלשהי.
ציפיתי למקום לא שגרתי וכן זה היה חדר אינטימי שקט, "הדלתות" מושמעים ברקע חרישית,
יחסית קטן ו"צי" מצומצם של 2 מלצריות חמודות והבעלים שעומל ומשקיע בלפנק חבורה של נהנתנים. קרניבורים נהנתנים. בשר זה רצח. טעים רצח.
ואז זה התחיל במנה הזו והמשיך להיא ולבאות אחריה. כשבכל אחת נמרח לנו החיוך הזחוח הזה מלווה בגילויי התפעלות ועונג.
העברנו שם שלש שעות של טעימות בשר משובח, עשוי במדויק משפריץ, עסיסי, מותיר שלוליות דם בצלחות כמו שאני אוהב.
אלבמה . לא המדינה, המעשנה בנתניה.
שלא יזכרו את מה שאמרת
יתכן שלא יזכרו את מעשיך
אבל אף פעם לא ישכחו את איך שנתת להן להרגיש
