אלה

הייתה אחת המסיבות פטיש שגרתיות - שום דבר חדש כרגיל : אותם פרצופים מוכרים , אותם הופעות שראיתי 1000 פעם , אותן בנות עם שוטים ביד , נשלטים זוחלים על הריצפה - מנסים להשיג סשן או לנשק את הסולייה של הנעל מטונפת, בין כל זה כמו זוגות של סוינגרים , חדר סשנים חשוך… הכל מובן מאליו, הכל ברור ו… שיגרתי.

אומרת שלום לחברים, ידידים, מכרים כרגיל…
וכאן הפתעה : חברה שלי מכירה לי אותו : "תכירי זה שי" היא אומרת.
ומלחיצת יד שלו חזקה ומבט חודר אני התאוררתי, כאילו זרם של חשמל עבר דרכי :"שי, נעים מאד"
"מי זה ?" שאלתי את החברה שלי.
"את לא מכירה ? הוא …. " היא ענתה
באותו ערב לא היה המשך כי אני אף פעם לא לחוצה : מה שאמור לקרות - יקרה. חוץ מזה אני אוהבת לצוד 😄 - יותר מעניין בדרך הזאת.
יום או יומיים אחרי זה ביררתי אצל חברה אחרת שלי אם היא מכירה אותו ואם הוא פנוי, היא ענתה שמכירה אבל חברה טובה שלה ביחסים אותו.
חשבתי לעצמי : "אוקיי - לא בכוח.
שכחתי ממנו לתקופה…
חודש אחרי הלכתי לאיזה מסיבה עם חברים - אני כמובן עם לאטקס.
שי בידיוק יוצא מהמקום שאני וחברה שלי באנו להכנס, הסתכל עליי במבט חודר שלו : "להשאר או ללכת?" הוא שאל, אמרתי "לא היום, אבל אני אמצא אותך - אני יודעת מי אתה".
עבר זמן מאז : יומים, שבועות, אולי חודשים - לא יודעת להגיד כבר…
ערב אחד