רכבת

בפעם השניה שהם נפגשו, הם ישבו זה מול זה בחדר הישבות המפואר, בחדר מלא משתתפים ודנו בתנאי המימון והאשראי של פרויקט מגורים חדש ויוקרתי. הוא היה משועמם וחיכה בקוצר רוח לסיום הישיבה והיא שיצגה את קבוצת המשקיעים הזרים, רשמה הערות ללא הרף על טיוטות החוזה. כשעינהם נפגשו הוא חייך וניסה להיזכר מאיפה הוא מכיר את העיניים הגדולות והחכמות האלו. היא זכרה מייד והשפילה את מבטה, מחייכת לעצמה.



"מיכאל נכון?" היא אמרה כשהדיון הסתיים והוא הזדרז לכיוון אולם המבואה. "כן", הוא השיב. "זה שמי". הוא החזיר לה מבט סקרן וניסה להיזכר מתי לאחרונה קראו לו כך. רק כשהמבט התנתק והם נכנסו יחד עם שאר המשתתפים למעלית, הוא נזכר בה. נזכר בלילה ההוא. הוא הרגיש את הזקפה מתהווה במכנסיו כששאל את עצמו האם באמת יתכן שרק שבועיים חלפו מאז.



***



בפעם הראשונה שהם נפגשו היא הייתה עירומה וישבה לו על הפנים. הוא שכב על מכסה המנוע המלוכלך וניסע להתעלם מקולות המכוניות שחלפו על דרך האפר כמה עשרות מטרים מאחוריהם ולהתרכז בנשיות החונקת שלה.



רק אחרי שהיא גמרה לו על הפנים, רק אחרי שהם סילקו את הסקרנים שנעמדו בשולי הדרך ונעצו בהם עיניים, רק אחרי שהיא לבשה מחדש את הג'ינס שהיה מוטל בצד המכונית ורק אחרי שהוא הצית לה סיגריה, רק אז הם התפנו להכיר אחד את השני.



"אז איך קוראים לך?" היא שאלה והישירה אליו מבט עמוק וחודר.

"מיכאל", הוא ענה, עצם חזרה את עיניו ושאף מהסיגריה הזולה. כאילו מסתתר מאחורי הכינוי הרציני ובכך מתגבר על המבוכה.



הם נפגשו שעה קלה קודם לכן במסיבה. הוא היה בודד ומשועמם והיא אהבה משחקים.



****



הוא היה אדיש אלי. אני הגשתי לו את כולי וזה כלל וכלל לא הזיז לו, כך לפחות היה נדמה לי בהתחלה. הוא רק חייך, עצם מעט את עיניו, המשיך לזוז לצלילי הגיטרות והבסים שהרעישו בלי הפסקה, לגם מבקבוק הבירה שאחז בידו האחת ושאף מהסיגריה שבידו השניה. בכוונה תחילה לבשתי באותו ערב את החולצה האוורירית עם הגב החשוף. אף גבר לא יכול לעמוד בפני הגב החשוף והארוך שלי, במיוחד כשאני מנענעת לכיוונו את העכוז ומאפשרת לו הצצה לקעקוע שממקום בשיפולים. טאטו של סמל פאלי עתיק ומעורר חושים.



כשגברים אדישים אלי אני יוצאת מדעתי. זה מכעיס אותי. כאילו דה? לא יעלה על הדעת שהוא לא יתיחס אלי. אני כוסית על וכולם רוצים לזיין אותי. יש לי תחת מושלם וחזה זקוף. אני ארוכה ותמירה ואני יודעת היטב מה עובר בראש של כל הגברים כשאני רוקדת לידם, אז למה החצוף הזה עוצם את העיניים שלו. כאילו שהמוזיקה והמשקה שלו באמת עושים לו את זה יותר מהתחת שלי אשר מקפץ לו מול הפרצוף. בן זונה, אם הוא רק היה מביט.



שחצן שכזה. איך הוא מעז. רק בשעה שהתחככתי בו, כאילו בטעות, תוך כדי ריקוד ונענוע, רק אז הוא הסב אלי את תשומת ליבו. כאשר הסתובב אלי ציפיתי לראות את עיניו בורקות מתאווה וחשק, כפי שהייתי רגילה לראות את מבטי הגברים האחרים. אבל להפתעתי הוא בכלל לא הביט על הגוף שלי ולא הפשיט אותי במבטו. לרגע היה נדמה לי שהוא לא מגלה עניין. אבל אז הוא הביט עמוק לתוך עיני במבט מרוכז, קורא וחוקר ולאט לאט הבעת פניו החלה להשתנות. העיניים שלו חייכו אלי כאילו קלט אותי. כאילו ברגע אחד הבין מי אני, מה אני עושה שם וכמה אני זקוקה לתשומת לב של חשק ותאווה. כמה אני צריכה שיביטו בי וישתוקקו אלי. בן זונה שחצן. מה הוא חושב את עצמו? מה הוא מחייך? מי הוא שישחק איתי ככה?



אני אוהבת גברים. אוהבת לבלות איתם, לרקוד איתם, לשוחח איתם, להבין אותם, ואפילו לעיתים מזומנות- להזדיין איתם. אבל במיוחד אני אוהבת להטריף אותם. להרגיש את התאווה שלהם יוצאת אלי, להציץ בזקפה שצורחת אלי מתוך הג'ינס שלהם, להשתזף בגלי החשק שלהם. אני אוהבת להרגיש נחשקת. כאשר השרינק שלי טען שזה מעיד על מחסור באהבה בתקופת הילדות המוקדמת, ישר פיטרתי אותו. ידעתי שהוא כנראה צודק אבל לא רציתי להתמודד. לא אז. לא בדיוק אז כשהתחלתי לקחת חלק בסשנים הפומביים ההם שהעבירו אותי על דעתי.



בהתחלה זה היה נפלא. היינו נפגשים באחת הדירות או באחד המועדונים והייתי מטריפה בבת אחת 4 או 5 גברים. להם אסור היה לגעת בי. רק להביט. ואני? אני הייתי ברקיע השביעי. הייתי במיטבי. בפעמים הראשונות היה ממש נדמה לי כאילו מצאתי את ייעודי בחיים. כאילו מצצתי לאלוהים. הם היו צופים בי לבד עם עצמי או בזיון עם בן זוג שנבחר לכך בקפידה ובעוד מועד. החשק היה ממלא כל פינה, התאווה היתה מהפנטת. במיוחד אהבתי את השלב בו הם היו מתחילים לגעת בעצמם ולהתקרב לשיא. לענג את עצמם במגע ולענג אותי במבט החרמני התאוותני המשזף הזה, שהלכתי והתמכרתי אליו. זה כאב מרוב שזה היה טוב. השיא היה בסשן הפומבי השלישי או הרביעי בו לקחתי חלק. היו שם גם נשים והן רצו אותי לא פחות מאשר הגברים. עצם הרעיון שגם נשים חושקות בי, ורוצות בי וכואבות מרוב תשוקה אלי, גרם לי עונג בל יתואר. באותה פעם חרגתי מהכללים והרשתי לאחת מהם לגעת בי. זה לא לקח הרבה זמן עד שגמרתי. אני חושבת שזאת היתה האורגזמה הכי חזקה שחוויתי מעודי.



לצערי לא הצלחתי לשחזר את השיא הזה. אומנם ניסיתי עוד מספר פעמים אבל הריגוש כבר לא היה חזק ואינטנסיבי מספיק. זה כבר לא היווה אתגר מיוחד לגרות את אותם גברים ואת אותם נשים שאהבו לצפות בי. וככל שהמפגשים הפומביים הללו הפכו לצפויים יותר, כך התחלתי להשתעמם יותר ויותר. עד שחדלתי לחלוטין. שיחפשו מישהי אחרת לאונן עליה, אותם כבר עשיתי. אני צריכה גירויים חדשים. בצר לי חזרתי למנהגי הישן. שבתי להסתובב במועדונים ובברים והסתפקתי במבטי זימה וערגה. זה אומנם היה רחוק מהטרוף החייתי, אבל לפחות הגברים לא נגמרו ותמיד, בכל לילה בו הייתי יוצאת לשוטט בעיר, מצאתי גבר או שניים שעגבו עלי וחיזרו אחרי.



"תגידי", שמעתי אותו לבסוף לוחש לאוזני, "את מזדיינת כמו שאת רוקדת?" הרגשתי איך הלב שלי צונח לרצפה ואיך הברכיים שלי רועדות. אחזתי במשענת של כיסא הבר והתעשתי על עצמי. "את זה אתה תצטרך לגלות לבד" מלמלתי חזרה נושמת בכבדות ומרגישה איך הבטן שלי מתכווצת. לא הייתי צריכה להמתין עוד הרבה. הוא אחז אותי במרפק, והוביל אותי אל מחוץ למועדון. תוך 10 דקות מצאתי את עצמי יושבת לידו במכונית, בה בשעה שהוא מנווט בחולות שמאחורי מלון מנדרין, בואכה חוף הקנטרי קלאב. השעה היתה אחר חצות אבל השבילים עדיין היו מלאים במכוניות שנסעו לאט ובנשים שעמדו בשולי הדרך וביקשו למכור את מרכולתן. הייתי מאוד מתוחה ובו זמנית סקרנית. לא הייתי בשליטה. זאת היתה חוויה שזרה לי. זה היה מפחיד ומדליק. לרגע נבהלתי מעצמי ולרגע בטחתי בו לחלוטין. הוא לא דיבר הרבה, רק הניח את ידו הימנית גבוה גבוה על הירך שלי וליטף את חלק רגלי הפנימי. רציתי להתפוצץ כבר. הרגשתי איך האגן שלי זז מעצמו, מחפש את אצבעות ידו שנגעו לא נגעו בפנימיות שלי.



החלונות היו סגורים והמוזיקה היתה אפלה וקצבית. הוא הדליק ג'וינט, שאף ממני והעבירו אלי. הייתי מסוחררת ורציתי שהוא יגע בי יותר. יותר חזק. יותר מהר. יותר שם. שיקח אותי כבר. והוא רק נהג בשלווה, האט ליד כל זונה שעמדה בצד הדרך, ליטף לי את פנים הרגל ועישן. בסוף לא התאפקתי. "תעצור בצד". אמרתי. "קח אותי כבר. אני רוצה לשבת לך על הפנים". הוא חייך שוב, ליטף את שיער ראשי ברכות מפתיעה, סטה מדרך האפר, נעמד בצד, דומם את המנוע, יצא מהמכונית, הקיף אותה, פתח את הדלת שלידי ושאל: "את רוצה לשבת לי על הפנים?" אני רק הנהנתי בראשי. כן. רציתי כל כך. השתגעתי כבר. "בואי" הוא אמר. ונשכב על מכסה המנוע. "שבי". ואני לא היססתי. פשטתי במהירות את המגפיים ואת הגינס, טיפסתי על מכסה המנוע ולחצתי את הנשיות הבוערת שלי על פניו.



המכוניות האחרות האטו והביטו בנו. ידיו היו בכל מקום ופיו עשה בי שמות. הרגשתי איך הגוש הגדול אשר מסתובב לי בבטן התחתונה מתחילת הערב, הולך וגדל, הולך ומתעצם. כאשר שתי מכוניות נעצרו בסמוך חשבתי שהמוח שלי מתפוצץ. הסרתי גם את החולצה, אחזתי את ראשו ולחצתי את עצמי אליו בכוח. לולא הוא המשיך לגעת בי בכל מקום ובכל דרך אפשרית, הייתי חוששת שהוא לא מצליח לנשום. אחד הגברים במכוניות הסמוכות יצא מהרכב והתקרב. הביט בי ובו בעיניים גדולות. משתהות. נדהמות. ואז זה קרה בבת אחת וללא שליטה.