אתה שלא ידעת לזהות אותי
מתעלם מהחיים שלי המנזר הזה
יש מולי דלת חצי פתוחה
על אולי
גם אם אני צריכה להתחיל מההתחלה
אתה שלא אמנת לבדידות שלי
מתעלם מהצעקות שלי הזוויות הקשות
בלב חוט מאוד דק
חוט דק מהירח
שמחזיק פה , יהלום שמתחיל להיות משומש
אבל שעדיין אוהב
לא בחרתי להיות
אבל זה פה " הלא נאהבת"
האהבה. המוות . אולי
אבל להחזיק את הזמן בשביל מילה אחד
הכל משתחרר ומתמסר עלייך
וזה פה " הלא נאהבת"
כל כולו מוועך אותי
למצוא אולי סוף סוף צליל
אתה שלא ראיתה את הצד השני של
של הזיכרונות שלי אלה שנמצאים מאחורי דלתות סגורות
קבורים עמוק עם כל האוצרות של העבר
השנים הפגועות
האם תבין שזה צריך להיפסק
אני שכבר לא מסתכלת לשמיים
יש לי דלת חצי פתוחה מולי
אבל הלא ידוע הורג את ליבי
ואת נשמתי התאומה
אני מקווה , אני מחכה , אבל בורחת
אבל איפה לאהוב?
לפני 15 שנים. 15 במאי 2009 בשעה 13:49