הבלוג שלי

מחשבה של עצב
זיכרון של כאב
רק רצון ללכת
קריא נשכרת
מעשה שנעשה
רק הרצון ללכת
מעשה נגמר
בעצב עמוק
רק הרצון ללכת

לכל יום פרצוף שונה
בכל שעה זווית מתגלה
אבל מה אתה יודע?
למה אני הולכת לאיבוד?
אני נשארת אבל מאופפת
מחפשת אותך והולכת לאיבוד
מה אתה יודע עליי?
מה אתה חושב עליי?

האם אתה יודע את האמת?
לא....
האמ אתה יודע את הגורל שלי?
גם לא...
האם אתה מאמין באושר?
האם אתה מאמין באלוהים?
להכיר,
להכיר אותך,
לראות אותך,
אבל בגלל מה ?
מה הדבר הזה
שלצערי
זורק אותי רחוק ממך
זורק אותי רחוק מרגלייך
מרחיק אותי מקולך

מה אני?
מי אני?
מי אנחנו?
כל זה לא אכפת לי
המחשבות שלי
תמיד מכוונות אלייך
למרות הרצון להרחיק אותן
כל יום
כל לילה

דיכאון תמידי נישאר
בתוך גופי ללא נשמה
בלעדייך אין לי כלום
בלעדייך לא יכול להיות יותר גרוע
אבל אני יודעת מה תהיה ההמשך
את החיפוש הממושך
בדרכים שונים
שאני מנסה להגיע ללא הצלחה
הדרך לליבי
הדרך לאושרי

סוף סוף הבנתי
שאני לא מעוניינת באושר שלי איתך
שאני לא רוצה את המזל שהיה איתך
שאני לא רוצה באהבה השקרנית שלך
ובסוף הבנתי
שאני רוצה תקווה
תקווה שהכל מעכשיו יהיה טוב
תקווה לראות את עצמי מחייכת למראה
להישאר במקום בטוח
הבנתי שאנ רוצה לחיות
אבל לא לחיות עם הכאב העמוק
שאתה הוא האשם בו
לא רוצה יותר לחיות
אם האנשים שמחייכים לי
מחייכים בחיוך שקרני

אני רוצה את הידידות שלך
ולא את אהבתך
כי את אהבתך לא נתת
אלא אהבה שקרנית
פתחתי את עצמי בפנייך
גילית לך את נשמתי
את פחדיי
ואתה רק שיקרת
קיוויתי שיום אחד
אתה תאוהב אותי
כמו שאני אהבתי אותך
כל כך הרבה ימים
כל כך הרבה פעמים
חשבתי לעצמי שזה הרגע
שזה הזמן שלי לעזוב
אבל תמיד נשארתי
כי הייתה לי את התקווה
תקווה של אושר
תקווה של חיים יפים
ואתה לא אמרת מילה
כשהלכתי לא זזת
נשארת ללא תנועה
עכשיו זה נגמר
אהבתי עלייך עזבה אותי
כל כך הרבה אכזבות
כל כך הרבה פגיעות
כל כך הרבה חלומות שבורים
כל כך הרבנ מלחמות עם עצמי

אני כבר לא יכולה יותר
אני כבר לא יכולה לסבול אותך
בוא נעצור פה
בוא נעזוב פה
נפסיק את הכל
בשבילי זה נגמר
הצלחתי לאהוב
וגם לשנאות אותך ......