|
|
|
נקשרת לעץ, עיני מכוסות
כל החושים מחודדים כמו חיה לפני הטבח
שומעת רעש קישוש עצים
המסך מורד מעיני לשניה
ומבחינה במעגל של זרדים
במרחק של כמטר ממני
כמו המכשפות המועלות על המוקד
שוב רעש המנוע
ושקט
דממת מוות
משתינה מרוב פחד
מובלת למכונית, רואה מרחוק 2 אותך
ממתין לי, לא מביט, מרוכז בשלך
חברך הודף אותי לרווח על הרצפה
שבין המושב האחורי לקדמי
מכווצת, מכונסת, מתנשמת בכבדות
נסיעה ארוכה
או לפחות כך נדמה כי זמן רב עבר
כשמגיעים לקרחת יער
נקשרות עיני, לצוארי רצועה וחבל ארוך
נמשכת, נגררת בכח על גבישי העפר
עפה בבעיטה עד לעץ הקרוב
רועדת מאימה ומקור
שישי בצהרי היום
עם כוסית יין
ממתינה לך לפי הנחיה
ויתרת על שהות עם הילדים
הבטחת הפתעה כשתשלום בצידה
יודעת שאסור לי לסטות
חייבת לדייק, לציית להמתין
ככלבה מסורה
חריקת בלמים
רכב צבאי חונה במקביל למדרכה
גבר עם מכנסיים צבאיות וטריקו
יוצא ומסמן לי במבט להתלוות אליו..
אחרי שהדלקתי את כל שלושים + הנרות
שננעצו בעוגת יום ההולדת שלך שהונחה על הרצפה
ואחרי שעברתי על 4 מעליה הלוך ושוב
כמניין שנותיך כשהפטמות לוהטות והבטן נשרפת
ואחרי שהחלב מכולם יחד נטף ושרף את חריץ עכוזי
כשחיוך ממזרי על פניך
החלטת לבעול אותי בעוצמה
כשפני - אפי- פי כל כולם נעוצים בקצפת
ואפילו מילת בטחון לא יכולתי להוציא
אלא קולות חרחור של חיה פצועה ונחנקת
מחכה לו לרגלי המיטה
צימר מעופש
בצהרי היום
פושט את המדים
מניח את האקדח על השידה
כשמרימה עיני
רואה את הקנה מכוון אלי
שומעת את ה "קליק" - יודעת שאין קליע
ולמרות שלא נשקפת סכנה ממשית
שחשה את קור הקנה ננעץ בי
נשברת
האושר שממלאת אותי
נוכחותו
מפצה על התסכול
כשיודעת שאחרת לרגליו
כניעה היא כניעה היא כניעה...
בעיניים עצומות
חדש
מרגש
מסעיר
