לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

תם ונשלם :)

לפני 15 שנים. 17 בספטמבר 2009 בשעה 9:55

שנה חדשה בפתח
הנה הנה באה
לה השנה החדשה
שנה עברה
שנה חלפה
ועימה חלפו עברו
חוויות מסעירות
חוויות נעימות
מענגות
כייפיות
טובות
לעיתים..כואבות גם עצובות..מלאות בדמעות..יבבות חרישיות..
תחינה..בקשה..רצון...
להיות יותר..לבקש יותר..להתחנן ליותר..לרצות יותר...
יש מחסום..יש גבול..יש תחום..יש גדרות..יש סייגים..
ואת כולן עלי לכבד להוקיר להעריץ לאהוב לקבל

לאדוני
אברך אותך שכול משאלות ליבך יתגשמו לטובה ולברכה
שכול מעשייך יניבו פירות טובים
שתמשיך להיות מי שאתה ומה שאתה
ושדרכנו ימשיכו להיות יחדיו

לפני 15 שנים. 16 בספטמבר 2009 בשעה 11:05

שנה טובה, שמחה ומאושרת,
שתהיה טובה מקודמתה ומיוחדת.
שכל דבר יבוא לכם בקלות
-כל חלום, משאלה ותקווה - תתמלא במהירות ויעילות.
שבשנה זו תגשימו את רוב המשאלות והיעדים
שאותם הנכם רוצים ולהם אתם מייחלים.
שתצמחו בתחומים בהם הנכם חפצים
ותהיו שמחים, מאושרים ומרוצים.
שתלכו תמיד בדרכים מוארות,
ותהיה עליכם שמירה ועוד מיני הגנות
ואם לרגע עלטה תפציע בחייכם,
דעו כי זוהי הזדמנות עבורכם להשתמש בכוח האמונה והתקווה
ולקבל השיעור במלוא האהבה.

מי יתן והרמוניה תעטוף חייכם,
נצלו את כל טוב העולם - הוא עבורכם.
כל מה שקיים נוצר למענכם,
יחד עם זאת נצלו המשאבים בתבונה,
שמרו על הקיים בחיבה ואהבה.
מאחלת לכם במלוא הכנות ומהלב,
ששנה זו תעבור בהנאה וללא שום כאב.
תהנו ממתנת החיים- הינם נס מופלא
ולא לשכוח להסתכל בשמש,
שבכל דבר- עולה.
באהבה והערכה ממעמקי ליבי,
ותודה שהנכם, תמיד שם- בשבילי.

לפני 15 שנים. 15 בספטמבר 2009 בשעה 20:57

חן חן לך עטלפית
ותודה על העידוד והחיזוק שבדברייך
ישנם המון דברים שמסתתרים להן..מאחורי המילים
הכול נכתב ברמיזה בקריצה
ברגישות יתרה
ובהמון אמת
היוצאת מהלב

לפני 15 שנים. 15 בספטמבר 2009 בשעה 13:46

והיום הוא שקט.
השקט שמעורר בי את פחד העזיבה
השקט שמרעיד את נישמתי
השקט שלא נותן שקט
מעורר ומתסיס כול חלקה טובה בי
לטוב ולרע
לא אוהבת את השקט הזה
לא אוהבת את ה"כן" הזה
לא אוהבת את ה"לא"הזה
רוצה רעש רעש רעש
רוצה חיים
רוצה מילים
רוצה מילים עם חיים
מילים שממלאות
מילים שמחייות את הלב והנשמה.
מילים מחבקות עוטפות אוהבות
מילים רק מילים
מילה כמה כוח יש בה...
לטוב ולרע...





לפני 15 שנים. 15 בספטמבר 2009 בשעה 10:11

איזה כייף לקבל תגובות מאנשים בכלוב
זה נותן מין הרגשה נעימה שכזאת
שמישהו קרא אותי.
והגיב
הרגשה חמימה
תודה לעטלפית ולחתולת הזרע
שכתבו לי
וכול אחת בדרכה האירה את עיניי
באופיי אני מופנמת סגורה
ולאחר לבטים רבים
אזרתי אומץ לפתוח בלוג
ולכתוב את אשר על ליבי

לפני 15 שנים. 14 בספטמבר 2009 בשעה 12:46

כשהכול טוב
הכול טוב
וההרגשה נפלאה
טובה
מרגיעה מאושרת
ולהפתעתי גיליתי ושמתי לב...
לפי התגובות של אדוני היקר ואהוב
שההודעות הרבות שלי לא ממש מפריעות לו יותר
והוא למעשה התרגל
ולא מגיב
מבחינתי זה בסדר..העיקר שידע ...
עד כמה אני אוהבת אותו
עד כמה אני מעריכה אותו
סוגדת לו
מעריצה אותו ואת כול כולו
והכול מחלחל לאט לאט לאט
יש משפט שמסכם את הכול...
אין הטיפה עושה חור בסלע בשל כוחה.אלא בשל התמדתה.
...

לפני 15 שנים. 13 בספטמבר 2009 בשעה 12:58

החלטתי שאעשה סוף להתנהגותי הילדותית
חלאס
תתבגרי.
תתבגרי
תתבגרי
כך אני אומרת לעצמי
בוקר ערב צהריים
ולפני משכבי לישון.
אדוני לא צריך לסבול את מילותייך
שטויותייך
אהבתך הילדותית
הקטנונית משהו
התאהבת בו..שאי בתוצאות לבד...בשקט
די לכתוב לו 20 דפי אהבה
די לכתוב לו המון מכתבי אהבה
שירים
פתגמים
ומה לא...
חלאס תתבגרי
תואהבי בלי לכאוב בלי לבכות בלי לומר
שאי זאת בליבך בשקט
בדומיה
תתבגרי ילדה

לפני 15 שנים. 13 בספטמבר 2009 בשעה 1:45

התעוררתי מוקדם
נדודי שינה
הפחד העיר אותי משנתי
המחשבות הטורדניות
האי שקט של כול השישי שבת
החשש הגדול שנמצא אי שם בפינה
מזדחל לו שוב שוב שוב ושוב
לא נותן מנוחה לרגע
מטריד את מחשבותיי
מחלחל לנישמתי
עוטף אותי
ולא נותן מנוחה לרגע
פחד פחד פחד
אוי פחד
כמה פחד יש בך פחד

לפני 15 שנים. 12 בספטמבר 2009 בשעה 20:53

חיכיתי חיכיתי חיכיתי
כול השישי שבת
ולשווא חיכיתי
הדבר שלו חיכיתי ..לא הגיע
ולא היה פשוט
לחכות לצפות לרצות מאוד
את הדבר ההוא מאדוני
דבר פעוט בשבילו
דבר ענק בשבילי
אוי כמה שחיכיתי
כמה.......

לפני 15 שנים. 12 בספטמבר 2009 בשעה 19:20

יצאתי להליכה רגלית
הירגשתי בצורך העז
לצאת מין הביצה הטובענית ששמה כאב
מין הדמעות שזולגות ללא שליטה
ללא הכנה מראש
ואת כול הכאב והדמעות צריך להסתיר
מהסובבים אותי
הצעידה הרגיעה
השכיחה מעט את המתחולל בליבי
אויר נעים צח
פשט לתוך גופי
נשמתי לתוך ראותיי את האויר
אוי כמה נעים
כייף לצעוד
אנשים צועדים לידי ממולי
כול אחד וסיבתו לצעוד
כול אחד עם מחשבתו
הרהוריו
ואני במחשבותיי צועדת
הולכת
ונהנת מהמרחב
מהחופש
מהאויר הצלול
שואפת לתוך ראותיי
וצועדת צועדת
מגבירה את צעדיי
נהנת מההליכה
מהבריחה
אל קצת השקט שבמחשבותיי ובליבי