לפני 15 שנים. 15 במאי 2009 בשעה 0:14
ודווקא הלילה אני עילגת, אני ומגדלור האזהרה בדמות ה'רייך לשניים' [וונגוט, אמא לילה] כי בכל זאת תמיד נמצאת שם גם הקנאה הזו. אני שמנהלת את חיי באמונה שלמה ששניים אינם מספיקים לעצמם מדממת בכל פעם שאני מוגלית החוצה [או שהלילה, הגליתי אותו כי בין הזווית המושלמת של שקע הצוואר שלו ובין הנחירות...]. לא נשלטת ע"י האומה לשניים וגם לא ע"י הפריצות. נשלטת ע"י הפער. הרווח שבין הנשימות.
