לפני 14 שנים. 7 ביולי 2010 בשעה 9:23
באחד הערבים החופשיים, יצא לי להיפגש עם חבר ילדות, שירד מהארץ לפני זמן רב.
ישבנו במסעדה, ברובע הסיני של סנטה ברברה, המסעדה הייתה עפופת עשן מתבשילי בשר שריחו ממש לא מזכיר עוף או חזיר והאנשים מסביב היו עצבניים וקופצניים כאילו שהיו על טריפ לא מוצלח. לאחר שהשלמנו מעט מהפערים ביננו, כאלו שאי אפשר לגשר עליהם באמצעות אימייל, עברנו להתווכח על "ספונטניות".
חברי הסביר לי שספונטניות מתחלקת לשתיים בארה"ב; ספונטניות חברתית וספונטניות מינית.
כך הוא הגדיר את זה.
כששאלתי מה ההבדל? הוא הסביר לי שהחברתית היא זו שלא קיימת בארה"ב, כלומר אם אתה רוצה לקבוע עם חבר עליך לשריין ולקבוע מראש, במידה מספקת של זמן מראש, לעומת הספונטניות המינית שקיימת כל הזמן, ומשמעה שברגע שאתה מחפש זיון, אין בעיה למצוא, ללא שום פוליטקלי-קורקט, וכמובן לא מתייחסת לזנות ( או מין אחר בתשלום ).
הסכמנו על כך שבארץ אין כמעט ספונטניות מינית, אין ממש מקומות לפורקן שאינם כוללים תשלום. כל המסיבות , הפיק-אפ ברים שאני נתקלתי עד היום, לא שווים כתיבת שורה נוספת, ותהיתי מדוע זה כך ?
הרי ברור הצורך של שני המינים להתפרק. מדוע מקומות כאלו לא קיימים ? מה המחסומים שחוסמים מקומות או פעיליות כאלו ?
תוך כדי הרהורי החליט חברי לקחת אותו למקום שנקרא הסוויטג'ים.
מסתבר שבארה"ב הנאורה, מקומות אלו קמים ופורחים.
מדובר במקום שנמצא בקרחת יער, אליו מובילים שני שבילי גישה של כמה מאות מטרים. שביל לנשים ושביל לגברים. אנחנו מן הסתם עברנו בשביל הגברים. בסיום המסלול הגענו למבנה ענק, שבפתחו התגודדו כמה עשרות-מאות של גברים.
מעט מעליהם במעלה של גרם מדרגות המוביל לכניסה, עמדו כמה גברים חסונים, ושתי נשים. לאחר כמה דקות, אחד מהגברים ביקש את תשומת לב הקהל ואמר : " תיכף יפתח השער, אני מבקש מכולם להתנהג בצורה מכובדת, להקשיב לסלקטוריות, אלו מכם שיזכו להכנס יקבלו מפתח ללוקר, אנא הסירו את כל פרטי הלבוש, כולל שעונים ותכשיטים, בתוך הלוקר ישנה חבילת קונדומים, אנא שימרו על הסדר". וכך, בעוד אנו מטפסים במעלה המדרגות אט-אט, חלקינו מתאדים בחזרה למקום ממנו באו, וחלקינו זוכים באושר הנכסף ונכנסים פנימה. בפנים מקבלים כאמור מפתח עם מספר תא. המקום דומה למבוך ענק(!!) של מקלחות, גברים עירומים מתרוצצים בין התאים, המתח בשיאו כולם מוכנים. לקראת מה ? לפתע נשמע קול שמבקש מכולם להזדרז, והשמע הגונג, ניתן להכנס, הוא מזכיר כי מהרגע שנכנסים ניתן לצאת רק במחזורים של 20 דק'. הוא מבקש להזהר, להסתכל על החצים ברצפה כל הזמן. לאחר כשתי דקות נשמע הגונג שמסמל את תחילת הקרב, כמו ציידים שעורבים לטרף, כולם רצו לתוך שער הכניסה. בפנים חלל ענק, מוזיקת טראנס, חושך מצרים, לא רואים שום דבר! לאחר דקה אתה מבין מה הולך, כשמישהיו מתחיל למשש אותך, המוזיקה חזקה, לא ניתן לדבר, ואני מושיט יד לברר מי מולי, אני נוגע ברגליים, חלקות, עולה למעלה, ולאחר בדיקה וואגינלאית קצרה, מתברר שזאת אישה, הידיים ממשיכות לרפרף על גופה, ולאט לאט נחשפות גם לשדיה. לה אין ממש זמן, והיא מתחילה לעסות את איבר מיני, כשהיא מגלה שהוא הזדקר מספיק, היא מבינה שזה הזמן להסתובב כנראה, ואז מכוונת אותו אליה...כך פחות או יותר זה התנהל עבורי, פעמיים באותו היום, כאשר בכל 20 ד', חיצים מאירים את הרצפה, כמו במטוס שמוביל אותך ליציאות החירום, ממש כך, הם מובילים אותך החוצה. ולמי שלא הבין, הקונספנט של המקום הזה, הוא שאתה מזיין מה שאתה רוצה במה שאתה נוגע, אך לעולם לא תראה את מי. לא תוכל לשוחח, להחליף מספר, רק לגעת, להריח, למשש, זהו. להגיד שהיה כייף, קשה לי, אבל זה בהחלט פתח אותי לסוג חוויה חדשה שהדגימה לי מהן אפשרויות הספונטניות המינית שם...וזה רק קצה הקרחון.