לפני 14 שנים. 14 באוגוסט 2009 בשעה 5:10
התעוררתי בבהלה מחלום.חלמתי אותך. הצצתי בפלאפון שהיה מונח לצידי ובדקתי אות חיים-
לא מצאתי.השעה הייתה 2 לפנות בוקר. חישבתי במהירות את השעה אצלך.
נזכרתי שאני לובשת את החולצה שלך זו הספוגה בזיעתך.כיסיתי בה את אפי ובידי הבטחתי שתשאר שם .לקחתי נשימה עמוקה הכנסתי אותך לריאותיי,החזקתי כמה שניות ושיחררתי נשיפה איטית.
נמלאתי בריח שלך.נפער בי חור,הרגשתי ריקה וחלולה.
אמש כששכבתי במיטה וקראתי בספר,צליל ההודעה ניתק אותי ממנו והביא אותי אליך.
אצלי היה 20:00 אצלך 3לפנות בוקר. הדמעות עשו דרכן במורד לחיי ושטפו אותי
התחושה -זו שידעתי בעבר , שניסיתי בכל כוחי להדחיק התפרצה והכתה בי
-נקרעת ,נתלשת מעליי והייתי בודדה וחשופה
הפחד לאבד אותך בועט, חי ונושם,אני מנסה לחנוק אותו - הוא חזק ממני .אתה חזק ממני.
