שחורים

פעם,כשהיה רך בשנים
היה מתכנס בזרעותיי,
מניח ראשו על חזי,
מתבונן בעיניי וממולל בין אצבעותיו הקטנות קצוות שיערי
כשבגר והפך נער היה לוחש באוזניי סודותיו
מרוקן מליבו תכולה מיותרת
והייתי שם
להגן ולעטוף
להלחם למענו
ואז הגעת -האיש הקמל
ובנית סביבו חומה
וגידרת בחוט תיל
שלא אגע ולא אדע
קרעת את חבל הטבור וכרכת סביב צווארנו
נעלת בריחי שעריו לפניי
ומה שנותר ביננו היא זעקה אילמת
צער כאב ואובדן
ותקווה כי תהיה לגבר ותמחל.
תמחל לי
ותמחל לאיש הקמל שחילל את נפשך.
ואתה בשר מבשרי
פרי בטני
בני ולא יחידי אשר אהבתי
עוד אחכה לך..

* * * * * * * * * *
ש??יר, ל?מ??ע?לו?ת:
א?ש???א ע?ינ?י, א?ל-ה?ה?ר?ים-- מ?א?י?ן, י?ב?א ע?ז?ר?י.
ע?ז?ר?י, מ?ע?ם י?הו?ה-- ע?ש??ה, ש??מ?י?ם ו?א?ר?ץ.
א?ל-י?ת??ן ל?מ?ו?ט ר?ג?ל?ך?; א?ל-י?נו?ם, ש??מ?ר?ך?.
ה?נ??ה ל?א-י?נו?ם, ו?ל?א י?יש??ן-- ש?ו?מ?ר, י?ש??ר?א?ל.
י?הו?ה ש??מ?ר?ך?; י?הו?ה צ?ל??ך?, ע?ל-י?ד י?מ?ינ?ך?.
יו?מ?ם, ה?ש???מ?ש? ל?א-י?כ??כ??ה; ו?י?ר?ח? ב??ל??י?ל?ה.
י?הו?ה, י?ש??מ?ר?ך? מ?כ??ל-ר?ע: י?ש??מ?ר, א?ת-נ?פ?ש??ך?.
י?הו?ה, י?ש??מ?ר-צ?את?ך? ו?בו?א?ך?-- מ?ע?ת??ה, ו?ע?ד-עו?ל?ם.