סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בלעדיך

לפני 17 שנים. 2 באוגוסט 2007 בשעה 9:29

באת אלי ככה פתאום
לא אמרת מילה
הכל היה כאילו ברור
לך.
עמדת בצד החדר
חיוך קטן
שפה תחתונה משורבבת
הדלקת סיגריה
והתבוננת
כאילו אין צורך במילים
כאילו אין מרחק
כאילו הכל ברור
ואני כל כך רציתי לשמוע את קולך

לפני 17 שנים. 25 ביולי 2007 בשעה 18:18

עוד זמן עבר
והצער לא ניגמר
בחוץ חם
אבל בפנים קר
קר ומנוכר
ואתה כה חסר
למה אי אפשר להחזיר את העבר ?

צרחות שקטות
מתנפצות ברעש
צעקות שצעקתי ולא נשמעו
אומרים שהסוד הוא ללכת הלאה
להמשיך...
או לקפוא?

לפני 17 שנים. 16 ביוני 2007 בשעה 17:01

מאז שהלכת
החיים אינם כמו שהיו.
אני מרגישה כמו בשיעור הסטוריה
החיים נחלקים לשניים - לפני שהלכת ומאז
לפני הספירה ומאז הספירה
והאמן לי אני סופרת.
שום דבר אינו אותו דבר
האויר שונה
האור שונה
הטעם שונה
סוג של כהות חדה.....