בדיון שעלה פה, דובר על נושא ההגעה או יותר נכון אי ההגעה למאנצ'ים.
הגבתי שם בקצרה ואני מבקש טיפה להרחיב פה את היריעה מנקודת המבט שלי.
נאמר שם שהזהות הבדסמית אינה מגדירה את החיבה או ההתאמה שלנו כפרטים, לפרטים אחרים.
וזה נכון לגמרי.
נניח שיש שיש שני גברים שמעדיפים נשים ג'ינג'יות, זה אומר משהו עליהם?
זה אומר שבגלל המאפיין הזה של ההעדפה המסוימת הזו זה אמור לייצר אצלם עניין מיוחד להיפגש, האם זה מעיד על התאמה חברתית כל שהיא בניהם?
אז כמובן שהתשובה היא לא.
אבל מה בנוגע לקהילת הג'ינג'ים?
יש אפילו פעם בשנה מפגש עולמי שלהם.
כלומר, ישנם מקרים שמאפיין מסוים כן יכול ליצור סביבו קהילתיות מסוימת.
ואם ניקח את הדוגמא הזו, אז ג'ינג'יות זה לא רק צבע שיער.
ג'ינג'יות נתפסת בעיני כלל החברה (בצדק או שלא בצדק) כבעלת מאפיינים אישיותיים מסוימים.
כלומר, ברגע שמאפיין מסוים יש לו השפעה שחורגת מאותו הדבר הספציפי, יש פה סיבה לקהילתיות כזו או אחרת.
עלה גם הנושא של מפגשים בתשלום.
אז קודם כל, זכותו של מי שמפיק אירוע ומשקיע בו זמן ואנרגיה לגבות תשלום על כך.
זה לגיטימי להרוויח כסף.
זכותם גם של כל אחד ואחת מאיתנו להסכים לסכום או שלא להסכים לסכום המבוקש.
זכותם של כל אחד ואחת מאיתנו לחשוב שהתשלום המבוקש מתאים או מופרך.
מתוך שלל התגובות, אני חושב שצריך קודם להגדיר, מהו מאנצ'.
אז, להבנתי, מאנצ' זה מפגש חברתי לאנשים בדסמים או כאלו שמתעניינים בזה, בסביבה ונילית שאינה מזוהה עם התחום.
ולמה הגדרתי את זה כך:
סביבת המאנצ' אמורה לאפשר לכל מי שרואה את עצמו על הקשת הזו להיות כמו כולם.
כולנו נתפסים כ "מוזרים", "אחרים", "אתם המרביצים האלה" בעיני כלל החברה.
וכן, אני מדבר בהכללה מסוימת.
אבל מהחוויה שלי, ומאחר ואני מדבר על בדס"מ באופן די חופשי, אני רואה את התגובות של מי שמולי שנעות החל מסקרנות לפורנו שבעניין, וכלה בסתם סקרנות ורתיעה במקביל.
למען האמת, גם בעולם הבדס"מ יש הרבה שנמצאים שם מטעמים קינקיים (שהם לגיטימיים לחלוטין) אך לא מטעמים בדסמיים מהותיים.
אבל זה כבר דיון אחר.
ואם נחזור טיפה לנושא הדיון, אז בעיני, מאנצ' אמור לאפשר מפגש לא שיפוטי של אנשים כמונו.
מפגש שבו אנחנו זה אנחנו במובן הכי פשוט שיש.
מפגש שבו זה לגיטימי לומר שאני כך או אני אחרת.
מפגש שבו זה בסדר לשאול שאלות של מהות או אפילו פרקטיקה מבלי שהשואל או השואלת ייתפסו כחריגים.
מפגש שאמור להכיל אותנו על שלל הגוונים שלנו כבני אדם.
ומכאן החשיבות של המפגשים הללו בעיני.