שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

is not good with words...so i'll show you with my fingers

לפני 13 שנים. 17 בפברואר 2011 בשעה 17:43

היי
לחברה שלי יש יום הולדת
והיא ביקשה מתנה "מיוחדת"
(יצא לי חרוז, למרות שלא התכוונתי)
הבנתי ממנה, שזה אמור להיות קשור למין
האם יש למישהו רעיון "מיוחד" למקום "מיוחד" עם שרותים "מיוחדים" לנשים?

לפני 13 שנים. 16 באוקטובר 2010 בשעה 19:57

I did it again
זה לא אתה, זו אני...
למה לעזאזל אני לא בוכה??????
That is just so typically me

לפני 13 שנים. 6 באוגוסט 2010 בשעה 14:41

אתמול היה לנו ערב גיבוש מחלקתי
לא יודעת, איך זה במגזרים אחרים, אבל בהיי טק זה חייב להיות פלצני.
רק חבל שפלצנות לא מאפשרת יותר מ2 בקבוקי יין עבור 10 אנשים
למרות שגם זה היה יותר מדי, אני זוכרת שנשאר רבע בקבוק (אני זוכרת, מכיוון שבעולם מתוקן, אנשים נורמלים לא הולכים הביתה עד שלא מסיימים את הרבע הזה).
עוד זכור לי, שאני הורדתי שלושת רבעי ממנו. בעצם זה אומר, שתשע אנשים שיחקו עם בקבוק אחד, ואני התלבשתי לבד על הבקבוק השני.
אני זוכרת שהייתי ממש נחמדה לכולם, והתנהגתי ממש יפה (אפילו ל2 מזכירות של הבוס שלי, למרות שהן הסתובבו עם מצלמה, במטרה לתפוס תמונות מביכות לתחרות ה"לייקים" בפורטל של הקבוצה.
קמתי בבוקר עם תחושה טובה, ללא אינגוובר
ואז פתאום התחלתי להזכר שהיו כמה סיטואציות בהן נתפסתי לעיניי המצלמה אהממממממממ.... איך אני אגדיר את זה? ... בצורה לא מפרגנת במיוחד...
הרגשתי נורא, וחשבתי לעצמי האם אצליח לשכנע את אחת המזכירות לתת לי לעשות צנזורה על כל מה שצולם – תמורת שוקולדים ממקס ברנר או קרם גוף של ויקטוריה סיקרטס.
ניסיתי להזכר עד כמה מביך זה יכול להיות...
ואז נזכרתי שגם קראתי לבוס שלי – חזיר ים.
וגם אמרתי לו שהוא מאפיונר.
עכשיו אני מרגישה ממש רע, וממש מתביישת להראות את הפרצוף שלי ביום ראשון במשרד.
אולי אתפטר טלפונית
):

לפני 13 שנים. 6 ביולי 2010 בשעה 16:35

היום מנהל הישיר שלי דיבר איתי על בעיות משמעת "שכיו יכול" יש לי:

- את לא יכולה להגיד לי "זובי" כל פעם שאת לא מסכימה עם מה שאני אומר לך.
- ברור שאני לא... אני גם לא מטבטאה בצורה כזו
- נעזוב את זה. רציתי להחמיא לך דווקא, מצגת מרשימה ביותר הצלחת להרים , מקווה שזאת המצגת שנוסעת איתך בשבוע הבא לירושלים?
- בהחלט, יש כמה שינויים קוסמטים, כדי להתאים אותה לנושאי המכרזים. אני מאמינה שאסיים עד יום חמישי.
- ארצה לעבור על זה לפני שאת נוסעת. אפרופו נוסעת.... אהממממממ יש עיקוב קטן עם החלפת רכבים... הוחלט שעובדי IN HOUSE יוכלו להחליף לרכב חדש רק באוקטובר. תוכלי להתאפק?
-זובי!

לפני 13 שנים. 22 ביוני 2010 בשעה 17:03

היום בארוחת צהריים הבנתי משהו
משהו מאוד חשוב
משהו, שאני צריכה לאמץ כי מנטרה
הבנתי שזה כייף להיות "אני"

לפני 13 שנים. 20 במאי 2010 בשעה 19:55

And now i cry in the middle of the night for the same damn thing

לפני 14 שנים. 6 באפריל 2010 בשעה 18:57

תקופה מוזרה
אני עדיין לא הבנתי איך אני מרגישה איתה
טוב לי עם זה שהכל נגמר ? לא טוב לי עם זה?
נורא התעצבנתי ביום ראשון
לפני שצצת לי משום מקום (מאיפה צצת לי באמת?) – נהניתי
בשיא החוצפה גם אמרת לי: " עכשיו כבר אף אחד לא יתחיל איתך"
ברור לי, שאתה את הסיבוב ה"דאווינים" שלך הספקת לעשות
וזה כל כך, אבל כל כך מרגיז : לפני שבועיים זה נגמר (בפעם ה"מי יודע כמה") בעצבים,ואתה מתנהג כאילו כלום לא קרה
לא רציתי "לפתוח דף חדש"
לא רציתי לדבר על הכל
ולא רציתי שתתקשר למחורת
לא רציתי לחזור איתך
כל מה שניסית- לא רציתי
מסיבה אחת מאוד פשוטה: זה היה מחזיק מעמד שבוע ימים
אז למה, לא הצלחתי להרדם בלילה?
למה לעזאזל התקשרתי אליך כשלא הצלחתי להרדם?
הרי אני מכירה אותך כל כך טוב , היה ברור, שתגיד משהו שיגרום לי להתעצבן ולהצטער
שיום אחד עניתי להודעה שלך באתר המזדיין הזה
שהביא אותי ל (וואלה רק עכשיו אני חושבת על זה ל 5 חודשים של ON AND OFF איתך!!!!!!!!!!!!!!)
5 חודשים!!!!!!!!!!
ולא
אתה לא צודק: זה לא נכון שלא רציתי את הקשר הזה
ואתה לא יכול להגיד שלא ניסיתי גם אני
וכן, אני יודעת שאני מפונקת/משוגעת וששברתי לך את כל הכוסות בבית
אני גם יודעת, שלא הייתי בסדר הרבה פעמים
אבל לפחות ידעתי לבקש סליחה
זו מילה כזאת בעברית...
תסתכל במילון
אפרופו: אני רציתי לנסוע לזיכרון!!!!!!!!!!!
שדי חמד, זו בטח הייתה מישהי אחרת , מאמי.......
ועכשיו אחרי כל מה שכתבתי:
GET OUT OF MY LIFE




לפני 14 שנים. 19 בינואר 2010 בשעה 16:45

גברים הם עם מעצבן
לפעמים אני תוהה האם זאת אני שלא יודעת להסביר את עצמי, או שהם פשוט לא מקשיבים אף פעם.
לא משנה כמה פעמים את אומרת "לא" - גבר קלאסי תמיד יסנן את המילה הזאת.
לא משנה שלפני יומיים הסתיימה לה הסאגה בה היית מעורבת רגשית, גם אם אמרת להם שאת צריכה קצת לבד עכשיו -זה לא מעניין אותם.
יש כמה דרכים "מקובלות" לא לשמוע "לא", וכל אחת מעצבנת יותר מהשניה.
פתאום מעניין אותו, האם אני מחייכת הרבה. וואלה...
כן יקירי, מחייכת הרבה יותר מאותה תקופה בה גיליתי שחודשיים לאחר שנפרדנו רצת להתחתן עם האקסית שלך
(למרות, שאולי קצת פחות מתקופה בה שמעתי שגם התגרשת לאחר חודשיים)
אבל לפחות בתור איש מתוחכם, הוא לא נותן לי להרגיש שאיכפתיות הפתאומית שלו קשורה לעובדה שהוא שמע מחבירנו המשותף שרומן האחרון שלי הסתיים לפני שעה קלה.
יש גם סוציאומטים מרגיזים שלא רואים מעבר לחרמנות שלהם : חשבתי שתרצי להפגש, הרי עבר כבר הרבה זמן
כן. עבר המווווון זמן....... 48 שעות מאז שאני לבד. עוד לא הספקתי לזרוק את המברשת שיניים שלו
והרי אתה יודע שאני יודעת, שאתה יודע שלא יהיה כלום גם אם נפגש.
אבל מה, חשוב להכין את הקרקע, אולי בסוף יצא משהו.
החוצפנים, שמרשים לעצמם לעלב שלא רצתי לעברם עם הודעה "משמחת". מסיבה לא ברורה , הוא בטוח שיש לו זכות ראשוניות עליך במידה ולא "מסתדר שם". הרי ברור, שכל התקופה הזאת שהיה לי בן זוג רק חשבתי איך אני מעיפה אותו כדי לחזור אליך. האם חשבת פעם שאם הייתי רוצה לחזור, פשוט לא הייתי הולכת קודם?
נקודה למחשבה... אבל מה? אני בכלל לא בטוחה שאתה מסוגל לחשוב במצבים מסוימים.
בוטם ליין, בסיטואציה הזאת- את תמיד תרגישי כאילו זרקו אותך לבריכה עם ברקודות.
ובוטם ליין: גברים הם עם מעצבן

לפני 14 שנים. 5 בנובמבר 2009 בשעה 20:24

דודה שלי הזויה
אני מתחילה לחשוב לפתוח איזה פינה אצל גיא פינס או אולי למכור רעיונות לתוכניות בידור
זה מדהים, אני לא חושבת שקיים קומיקאי שיכול לייצר כל כך הרבה חומר
ותמיד להפתיע
היא התקשרה אליי היום (הייתי באמצע ישיבת מנהלים)- כהרגלי סיננתי אותה
אבל זה לא עוצר את דודה שלי... היא המשיכה לחייג אליי עד שלא נשברתי (אולי קרה משהו? אולי היא בבית חולים?)ויצאתי מחדר הישיבות :
- אני לא רוצה להפריע לך, אני יודעת שאת מאוד עסוקה. יש לי רק שאלה אחת...
את מכירה הומלסים מעל גיל 40 ?

אני יודעת שיש דודות נורמליות!!!!
שלא מציקות, שלא יופיעו בעשר בערב בכניסה לבית שלי בלי להודיע במטרה לעשות איתי מדיטציות לתוך הלילה, כאשר הן יודעות שאני לא עושה מדיטציות.
דודות שמקשיבות, אם אני מנסה לענות לשאלה "מה שלומך"
דודות שלא יציעו לי להכיר "מישהי" מכיוון שכבר בפעם השניה אני לא מביאה איתי גבר לארוחת החג.
דודות שלא חוזרות בשאלה\תשובה כל שנתיים
דודות שלא עובדות כעובדות סוציאליות
דודות שלא ישאלו אותי האם אני רוצה ג'וינט כדי להתחבר ל"אני האמיתי שלי"
דודות שיעמדו ליד מישהי מעל גיל 30 עם כף מרק בלי להגיד "אווירון".

פאק!!!!!!! אני עדיין עצבנית עליה על השיחה ההזויה הזאת

לפני 14 שנים. 24 באוקטובר 2009 בשעה 17:21

XXXXXXXX (כתובת הדואר האלקטרוני לא אומתה) אומר/ת:

אני זועם ברמות שאת לא יכולה לדמיין !!! אני מתלבט אם להגיד לך תעשי מה שאת רוצה לשכוח ממך או להעניש אותך בטירוף על הצריבה שאני מרגיש עכשיו בבשר ! כאילו את שורפת אותי עם ברזל חם

אני אשפר (ברשותך (: ) את כלל מס' 1

כלל מס' 1 : אל תפתח רגשות כלפי הנשלטת שלך, כדי שתוכל לוותר עליה בשניה בלי להתחרט ובלי לכאוב

נכון שזה מרגיש ממש לא טוב, כשאתה צריך לעמוד במצב הזה?

נ.ב. מאוד משמח אותי שאתה עומד במצב הזה

By Soft Level (יומיים בעולם השליטה)