לפני כמה שנים החלטתי שאני לא רוצה להיות משועבדת לשום גוף / נותן שירות כלשהו.
אני רוצה להיות חופשייה!
ההחלטה נתקבלה לאחר ששנים הלכתי לבניית ציפורניים, והייתי צריכה להגיע אחת לשלושה שבועות בשביל להיראות סביר.
אז נגמלתי.
אח"כ הסרתי שיער לצמיתות בשביל לא ללכת באופן קבוע לקוסמטיקאית.
מצאתי מטפלים (כשהייתי צריכה) שמקבלים בשיטה של מתי שבא לי או לחלופין חד פעמי.
הפסקתי את המינוי היומי לעיתון, ואני מקבלת עדכונים למייל.
והיום, השגתי עוד יעד!
התנתקתי מהוט, קניתי את הממיר שקולטים ממנו 10 ו - 22 בעלות חד פעמית.
איזו תחושת שחרור!!
את כל שאר הדברים שאני בוחרת לראות אני מורידה למחשב.
מי בכלל צריך כבלים?
ובכלל את השעבוד לתאגידים? (אבל זה לפוסט אחר...)
נגיעות
ידיד טוב שלי נוהג להגיד לי שהבדל העיקרי בין צורת החשיבה של גברים ונשים זה שאצלנו הכל מורכב והכל צריך לנתח, ואצל הגברים הכל פשוט. אנחנו תמיד מצטטים את הבדיחה של יומני בני הזוג:
היא: איזה יום מחורבן היה לי. היה לו כל היום מצב רוח רע, כל מה שניסיתי לא עזר. בישלתי, הצחקתי, התחנפתי ושום דבר לא עזר. בסוף הזדיינו ואחרי הזיון הוא הסתובב ונרדם. אני הולכת למות. אני לא מפסיקה לבכות. בטח מחר הוא יעזוב אותי.
הוא: יום מבאס, הפועל הפסידה, לפחות היה לי זיון.
תמיד שאני מנסה לנתח איתו קשרים הוא אומר לי יקירתי, זה פשוט. אנחנו הגברים יצורים פשוטים. כדי להבין אל תלכי סחור סחור ותנתחי, תחשבי על ההסבר הכי פשוט.
אז זהו, זה לא תמיד מצליח לי.
ולפעמים גם אני רוצה סיפור פשוט.
איש ואישה מכירים, הם יוצאים וזה מתאים, צומחת אהבה ותיקשורת ויש גם אחלה סקס.
פשוט.
סרקולציה של החיים
החלפת מיצים
נתינה וקבלה
שפיכה והכלה
סקרולציה של החיים
מעגלים מעגלים בכל מיני צבעים
נוגעים לא נוגעים
מתקרבים ומתרחקים
סרקולציה של החיים
מבט מושפל
נעיצת מבט
אומץ ופחדים
סרקולציה של החיים
ויתור וכניעה
גדולה וקטנה
מלכה ומסורה
מילים: עידן רייכל
מה הזמן מסמן לי
זה הכל שאריות של החיים
ולחיות את הרגע
להתחיל לאסוף את השברים
אולי אצא יותר
אתחיל קצת למהר
להתחיל להסתדר
ולעשות קצת רעש
אולי מקום אחר
מקום יותר בוער
להתחיל קצת לקלקל
ולתקן עוד פעם