|
|
|
אם תלך למסע אל אס די
תזכור אותי
שמעולם לא חזרתי משם
אני עודי שם
מול החלון
הגיליוטינה האדומה נשקפת ממנו
ראשי עומד להיערף
עדיין אני שם
מחכה לרגע הבא
חרדת הקיום כולו
יורדת עלי כמאכלת
חוטי הדם עודם
מסתרגים ממגבות
לכיור
אין שליטה על הדם
שתדע
יונה וולך
"גברים גברים שק של עקרבים"
לקום וללכת, לא לראות, ובטח לא לבכות
לרוץ, להתעייף, אסור לחשוב, אף פעם לא לטעות
לשתות ולעשן, לשתוק הרבה או סתם לומר שטויות.
להתעורר בבוקר ולשנוא את עצמך.
לשבור ולנפץ בלי לתרץ, ובלי לתת תשובות
לטעום את הכאב בלי לפחד, אפילו להנות
לרצוח את הרגש, לכבות את כל האהבות.
לברוח ולשכוח
להעלם להרדם
להתעורר בבוקר ולשנוא את עצמך.
ענבל פרלמוטר
וזה לא מה ש...
ישביע את
רעבוני לא
זה לא
מה
שיניח את
דעתי
לא
זה לא זה
יונה וולך
יפה, שיכורה, יחידה בעולם
יש לה נפש מורעלת בתוך גוף מושלם
צוחקת בקול פעמון שנסדק
משנים של סיגריות, לילות של מחנק,
בן תמותה לא יבין ריקוד בלי מנוחה
האלים חוגגים אבל ונוס בוכה.
ריקוד האלים
ענבל פרלמוטר
הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,
וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,
וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,
קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.
חיים נחמן ביאליק
לא יכולתי לעשות עם זה כלום
אתה שומע לא יכולתי לעשות מזה כלום
זה היה אצלי בידים
ולא יכולתי לעשות עם זה כלום
ולא יכולתי לעשות מזה משהו
אתה שומע יכולתי לגמגם
מה רציתי להגיד
יכולתי להרגיש הכי רע שאפשר
ופתאום אתה עומד כמו ילד קטן
בסינור לצואר וחוזר על השאלה
מה עשית עם זה שואלים
לאן בזבזת את כל זה, היה לך סיכוי
ואתה תצטרך להתחיל הכל מחדש.
יונה וולך
אני רוצה לפקוח את עיני
לצמוח לאיטי.
הרביתי לחלום
החלומות טרפו אותי,
רציתי לנחם -
אבל מרדה בי תשוקתי.
היה מיקסם ילדות, היתה גם סערה
בזרועותי.
אני יודעת שהדליקה אש זרה
את לילותי.
היו, היו ערבי געגועים
היו ימים טרופים.
היה כאב חבוי
ורגעים מכושפים.
אני אזכור מבט
מגע ידיים בכתפי.
אני אהיה לצל חולף בשדותיכם
לסוד נסתר.
היו שלום, אני חייתי ביניכם
כמו צמח בר.
Are you the fishy wine that will give me a headache in the morning
Or just a dark blue land mine that explode without a decent warning.
Give me all your true hate and I'll translate it in our bed,
Into never seen passion, never seen passion
That is why I am so mad about you
