שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אמיצה

פשוט אני. פשוט אישה.
לפני 7 שנים. 1 בינואר 2017 בשעה 5:29

הכי אופייני 

 

 

להחליט שמוותרים על כל הרעש והמסיבות 

 

להחליט שמרימים לחיי השנה החדשה 

מתחת לפוך 

 

עם שוקובו

וסופגנייה 

כי החלטתי שהשנה לא יכנסו לגופי שטויות ללא שליטה ( שלי או של זה שיועיל בטובו לעזור לי לרזות (: ) 

 

להחליט שנסכם את השנה

ונחליט החלטות חדשות לחיי זו שנכנסת 

 

 

דו״ח מסכם - 

22:30 הבית כולו נוחר 

 

כולל אנחנו ): 

 

 

פוך היה שם לפחות ...

לפני 7 שנים. 28 בדצמבר 2016 בשעה 9:40

לכי תסבירי לה שמאז שדחפו לך אותו לתחת את נמנעת .. 

לא בתה 

לא במוקפץ 

 

לא בכלל . 

 

 

No ג׳ינג׳ר בשבילי (: 

 

 

לפני 7 שנים. 27 בדצמבר 2016 בשעה 16:16

מסתבר.. 

 

שכשנמצאים בתנוחה מסויימת 

שנראית לך הכי פשוטה

 

ואפילו לא כזו ״ לא נוחה ״  מספיק זמן 

 

 

״הנוחות״ מתחלפת לחוסר נוחות .. 

 

ואפילו ממש ממש לתחושה בלתי נסבלת 

 

ובדיוק ברגעים האלו שמתחיל להיות לך קשה 

ומעיק 

וכבד 

 

להוסיף קצת חוקים נוספים ומשקל 

נו  מה .. באנו להינות פה ? (: 

 

שעתיים וחצי ..

זה כל מה שצריך כדי ליצור מהרגליים שלי ויברטור אנושי . 

 

רעידות - זה ״הסימנים ״ החדש ! 

(-; 

לפני 7 שנים. 25 בדצמבר 2016 בשעה 10:22

אני אפילו גרועה בזה ! 

 

 

בשבילי לבקש משהו זה כמו לחתוך לעצמי את היד.. או את הרגל .. או בעצם כמו לחתוך לעצמי את הנשמה .

 

וכשזה לבקש מזה שמוביל אותי 

אז אפילו פי מליון .. אם בכלל אעיז לבקש 

 

( ולא.. אני כל כך לא מתכוונת לבקשות מהסוג של ״ אפשר לאונן/לגמור/או כל דבר פיזי כזה או אחר...) 

 

 

ביקשתי מנטלי ?

 

קיבלתי ..!!!!  

 

אולי אני פשוט צריכה לדייק קצת יותר במה שאני כן מעזה לבקש מהיקום 

 

לפני 7 שנים. 22 בדצמבר 2016 בשעה 6:27

את באמת יודעת מה את רוצה? 

 

את חושבת שאת יודעת מה את רוצה .

 

את בעיקר מפחדת לרצות  

ושאולי 

אולי 

אם תרצי יותר מידיי 

תישארי בלי כלום 

 

אבל את רוצה 

ואת מפחדת ממה שאת רוצה 

 

כי כבר שכחת לרצות כאלו רצונות 

ומי בכלל רצה ..?? 

 

 

ועכשיו 

את חושבת וחושבת 

ורוצה ורוצה 

 

שואלת את עצמי עד כמה מותר בכלל לרצות ? 

 

משתקת לעצמי , שוב , את הרצונות .

אף אחד לא יפגע בך כשאת לא רוצה כלום !  

 

לפני 7 שנים. 20 בדצמבר 2016 בשעה 14:46

על מה 

ולמה 

 

ומה עשיתי .. 

 

 

אולי אני ממש ילדה תמימה 

שתמיד מאמינה בלהיות טובה וכולם יהיו טובים חזרה . 

 

 

זאבים .. מסתבר 

שאוכלים ילדות טובות לארוחת בוקר ביער 

 

 

כנראה 

שרק אחרי שאפלט בחרא של הזאבים שוב ושוב בסוף אלמד להתחסן ולא להיפגע . 

לפני 7 שנים. 20 בדצמבר 2016 בשעה 8:27

שלכל זן מסויים של כלבים מדביקים סגנון של אופי . 

 

 

אז אם אתייחס למה ש״ אומרים ״ .. 

 

אתמול הייתי שיצ׳ו קטן 

או אולי צ'יוואווה 

 

 

שלשום הייתי לברדור 

או גולדן רטריוור

 

 

מחר יש סיכוי שאחזור להיות הבוקסרית שאני תמיד 

 

 

אבל היום 

היום אני ללא ספק 

רוטויילר

משולב עם דוברמן 

וקצת פיטבול לקינוח . 

לפני 7 שנים. 19 בדצמבר 2016 בשעה 13:20

כן

כמעט 8 שנים זה המון זמן 

 

מצופה היה שאדע כמעט הכל

אחווה כמעט הכל 

אתנסה כמעט בהכל 

 

 

אבל מסתבר 

שאפילו אני מופתעת כל פעם מכמה אני בעצם לא יודעת כלום 

לא חוויתי מספיק 

ולא התנסיתי בשמינית ממה שחלמתי להתנסות בו . 

 

 

זמן

הוא דבר שולי 

מסתבר 

 

 

 

לפני 7 שנים. 18 בדצמבר 2016 בשעה 19:45

זה ממש שונה ממפורקת .

 

 

מפוררת הרבה יותר קשה לאסוף . 

 

מפורקת אפשר להרכיב ואפילו להצליח לחבר את החלקים עד הסוף. 

 

 

 

לפני 7 שנים. 18 בדצמבר 2016 בשעה 17:12