אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בצק ברסק עגבניות

מבקרת מסעדות למנה אחת בלבד.
פסטה ברוטב עגבניות.
לפני 13 שנים. 16 באפריל 2011 בשעה 22:47

הוא לא כאן
באופן סופי מסתבר
חשבתי שהוא צופה אבל הוא לא
הקשר הסתיים.

קצת עצוב .
קשה לי להאשים אותו, לא הייתי לא בת זוג ושכן החלטתי להיות זה היה מאוחר מדי .

דף חדש.
התחלות חדשות.

לפני 13 שנים. 13 באפריל 2011 בשעה 23:50

אין ספק שהוא לא קורא כאן.למרות שהוא יודע את הניק וקיבל לינק לבלוג הרסק לא ממזמן.
פעם הוא היה מתעניין, עכשיו הוא מיואש.
אם הוא היה קורא את מה שכתבתי אתמול למשל אז הוא בטח היה מחבק אותי
ולא מתנהג ככה
רגע, אולי הוא קרא ובגלל זה סתם הלך במקום לסגור את הבסטה ?
אוף זה מעייף .
למה צריך לנסות להבין מסרים במקום פשוט לדבר ?
אולי עדיף שאשאל את עצמי קודם את השאלה הזאת לא?
אני אלופת החידונים
אז הנה כהרגלי בקודש אחרי שאני מאכילה את הקורבן התורן מהקדירה שלי ( רמז אני לא יודעת לבשל ולכן מוצאת עצמי במסעדות :)) הוא מאכיל אותי...
אין לי מה להגיד לך ( לעצמי מי שלא הבין ) חוץ מ2 מילים מסכמות:

מגיע לך !


ולמה אני כותבת כאן בחופשיות?
כי אני אנונמית והוא אנונמי והכל אנונמי
נפלא עולם האנונמיות.

לפני 13 שנים. 12 באפריל 2011 בשעה 19:30

אני יודעת שברגעי משבר אמיתיים מרגישים שהשינוי היחידי שיכול להתרחש כאן יהיה רק לטובה. שאי אפשר לרדת נמוך יותר. שהריצפה היא הגבול ואתה דבוק אליה ברגעים אלה.
אני יודעת שזה לא נכון לגבי כרגע על אף ההרגשה שלי שנמוך מכאן לא הייתי.
אני יודעת שיכול להיות שינוי גם לרעה על אף המצב הנוראי כרגע.
אפשר לרדת נמוך יותר.
והריצפה שאני מרגישה דבוקה לי ללחי היא לא באמת ריצפה אלא חצי הדרך בדרך למטה.
יש לי פנטזיה, היא לא בדסמית בכלל
יש לי פנטזיה לחזור להיות תינוק.
אני רוצה שיעירו אותי בבוקר בשעה סבירה 7 כזה או 8- כי אני מתעוררת מתי שבא לי וזה בדר"כ מאוחר מאוד ופוגם בעבודה.
יכינו לי לאכול- כי אני אוכלת רק זבל ועולה במשקל במקום לרדת.
ישלחו אותי למכון- כי אני פשוט לא הולכת לשם בכלל.
יחכו לי בבית יראו שחזרתי התקלחתי ועליתי על הרכב לעבודה- אני מתקלחת המון אבל בסוף נוחתת שוב במיטה.
יסגרו לי כל מיני אתרים לא קשורים בעבודה- כן גם את זה .
יכינו לי ארוחת צהריים - שוב מניעת זבל .
בערב כשאני אחזור שוב ישלחו אותי למכון כושר ושוב יכינו לי אוכל .
ורגע לפני שינה, יחבקו אותי, ישירו לי שיר ויספרו לי סיפור עד שארדם.
אבל בעיקר שיאהבו אותי ללא תנאי כי כרגע אין לי מאגרי נתינה, המאגרים ריקים.
Unconditional Love.
ועוד מליון דברים שאני לא ארשום כאן .

לחזור קצת לתקופה ההיא.


לפני 13 שנים. 11 באפריל 2011 בשעה 18:38

המנה שנדגמה - פ?טו?צ?'ינ?י פ?ו?מו?דו?רו? - הפסטה היתה מושלמת (והאמינו לי, קשה לי להודות בכך), ניתן להזמין עם פסטה שמכינים במקום או עם פסטה קנויה, הפסטה שמכינים במקום עשויה בדיוק מופלא באופן הראוי, לא קשה מדי, לא רכה מדי ובעלת טעם עצמאי ומורגש במנה (נקודה חריגה בנוף הבצק ברסק), הרוטב 9 בסולם "בצק ברסק עגבניות" לא דומיננטי מדי עם הפסטה, כל הטעמים מורגשים, העגבניות הטריות דומיננטיות( אי אפשר לטעות בהן לרגע ולחשוב שהן לא טריות) גם הן אך הרוטב כולו באיזון הטעמים הנכון. כמות הרוטב מתאימה לכמות הפסטה. מוגש עם גבינת פרמזאן.
מחיר : 40 ש"ח ( אם לוקחים עם פסטה לא טריה 35 ש"ח )

אסור להחמיץ - קינוחים מדהימים, ניסינו ואהבנו בטירוף את ה: טרמיסו, מוס שוקולד עם דובדבנים
והקלצונה נוטלה ( שבמילים אחרות זה בצק עם נוטלה, איך אפשר לטעות ?)

ומה עוד?
פיצות עם בצק דק (דק מדי לטעמי ומעט לא עשוי כדרך חיים), פיצות עם בצק עבה (טופינג) וסלטים (שלטענת השותף לעבירה סלט הקשקבל וטחינה היה מעולה), פוקצה משובחת, ברוסקטת עגבניות סבירה פלוס.

ולמה לא ללכת ?
אזור הומה אדם, קשה למצוא חניה.
המלצריות אדיבות אבל לפעמים מרחפות.
לפעמים מחכים יותר מדי לאכול.

אז מה הנזק?
מחירים סבירים בהחלט.

ומה עוד?
יש עיסקיות, המקום מצהיר שהוא ידידותי לילדים.


לינק לאתר :
http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=9111

ציון סופי למנה- 9 ( כי צריך שיהיו תמיד שאיפות)
ציון סופי למסעדה- 8.

וזאת היא דעת המבקר(ת) הראשונה.
אל תתפתו לחשוב כי גם בהמשך תהיה היא כל כך חיובית.
כל מסעדה בת"א תחוש את נחת זרועה של המבקרת.
עד כאן.
בצק ברסק עגבניות.