|
|
|
אחרי מספר שבועות של מחשבה, קריאת מאמרים, שאלות ותשובות, החלטתי שהדרך הנכונה להוריד מעליי את "שאריות החגים והפרידה" זה להתחיל ממשהו, המשהו הזה כל כך פשוט אך מנגד הוא הדבר שממנו התעצלתי וחששתי, סופסוף אזרתי אומץ ועשיתי זאת, היום,הלכתי 4.8 קילומטר במשך שעה (מאזור מגוריי עד למקום עבודתי), כולי תקווה להתמיד במשימה, יש לי מטרה לחזור למה שהייתי.
אני מפותעת מכמות הפ33ות שיש בגלריות
נכנסתי, נדלקתי !
מי שמכיר ומי שיודע, מה אתם אומרים ״מתחלפת״ יתאים לי ?
אפורה כבר דיי הרבה זמן, בא לי להיות מוזהבת ...
מי אוהב אותי יותר ממך?!
תפתיע אותי זמן הוכחה.
בחיים יהיו אנשים שיעזבו אותכם, אבל "זה לא סוף הסיפור - אלא סוף הפרק שלהם בסיפור שלכם"
כך שמספיק ברור, שהפרק שלי בסיפור שלכם נגמר !
כולי תקווה שתפנימו זאת
חזרתי למקור
למה?
ככה !
יש לי מטריד והוא מכאן
מתקשר, מקשיב לקולי ועומד לו הקטן
מטריד, סמרטוט ופחדן
אני לא מסוגלת לראות את רמת הצביעות הזאת ...
לא יכולה לשקר לעצמי ולשים משקפיים ורודים ולדמיין שזה לא קיים.
אך שפתיי חתומות ... ומקלעת השמש כואבת !
כששואלים אותי
למה את קשה ?
למה את לא מעוניינת ?
למה את בהפסקה ?
תאמינו לי שיש לכך עשרות סיבות ... העיקרית, אני בספק גדול אם אמצא את זה שיוכל או יכול להיכנס לנעליו של עמנואלה ...
