לפני 11 שנים. 23 באפריל 2013 בשעה 9:58
לא האמנתי שזה יקרה כל כך מהר, אבל זה קורה ...
אני
היהלום שבכתר
לפני 11 שנים. 22 באפריל 2013 בשעה 8:08
כל המציצנים השקטים למינהם שנמצאים אצלי גם בפייסבוק
אלה שבוחשים "בביצה עכורה", אלה שכואב להם הלב שלאחר טוב יותר.
אלה שלא שווים את הסוליות שלי ושל הזונה שלי
אתם לא ניצחתם ! - אף פעם גם לא תנצחו - טינה/נקמה/קנאה באה ממקום של חולשה !
כך שתמיד ידי על העליונה ...
אתם עלובים, ריקנים, מסכנים וממורמרים - אין בי כעס וגם לא יהיה, כולי רחמים - בחיי שכולי רחמים !!
חבל שאינכם מסוגלים לראות את עצמכם כפי שאני רואה אתכם, את האמת שאני גם יכולה להבין, זה יגרום לכם עוול :) 😄 :)
לפני 11 שנים. 21 באפריל 2013 בשעה 20:56
השרמוט(ה) שלי רוצה שנלמד ביחד ״סלסה״
רק מלדמיין את זה אני נקרעת מצחוק ...
אני והוא ... הוא ואני ... רק עצבים אקבל עליו, הוא בקושי יודע להזיז את האגן
איך הוא חשב על זה בכלל ??!
מה שבטוח הולך להיות קטעים ...
לפני 11 שנים. 21 באפריל 2013 בשעה 9:14
לפני 11 שנים. 18 באפריל 2013 בשעה 8:06
אם עוד נשלט מזדיין יתקשר אליי ללא שליחת SMS לפני, אני אדאג לטפל בו כמו שצריך (משטרה) !
חתיכת טינופת מהלכת על ארבע, אתה כבר כלב, אבל לא כלב שלי - המקום שלך הוא "בתנו לחיות לחיות" ...
תזהר ממני !!
לפני 11 שנים. 18 באפריל 2013 בשעה 6:58
אש !!
ול"ג בעומר רק בעוד שבוע וחצי ...
לפני 11 שנים. 17 באפריל 2013 בשעה 19:45
בוא תיזכר כמה אתה אוהב אותה
"אתה לא מעריך את הקיים, קורא לזה שחיקה, חושב שעם השנים האהבה מידלדלת, נעלמת, מתחבאת".
הפעם תתני לבן זוגך לקרוא את הפוסט ולהיזכר מדוע התאהב בך מלכתחילה ... אך קודם קראי את, ואז תני לבן הזוג שלך לקרוא את הפוסט הזה:
אהלן גבר. כמה אתה אוהב אותה?
על באמת. תתרכז רגע.
מתי חשבת על זה פעם אחרונה?
מתי הרגשת אותה לאחרונה?
אתה זוכר למה התאהבת בה?
אתה עדיין מרגיש את זה?
האהבה התמסמסה? נמסה?
בוא נעשה "ריסטארט". הרי אהבת אותה מאד, היו לכם ימים מופלאים, רגעים מכוננים, החזקת אותה מעל הגלים, היא הנשימה אותך באהבתה, יש לכם חיבור חזק, רק שכחת להסתכל, שכחת להרגיש, שכחת לזכור, אתה לא מעריך את הקיים, קורא לזה שחיקה, חושב שעם השנים האהבה מידלדלת, נעלמת, מתחבאת.
שטויות !!
פשוט התרגלת, התפנקת, אתה כבר לא רואה את סגולותיה, עד כמה היא נהדרת, כי היא לידך 24/7 קרוב לעין רחוק מהלב.
וזה ברור...
גם מרצדס 63C AMG – חוד תעשיית העילית של היצרן המשובח הופכת עם הזמן לעוד מכונית.
ההתלהבות הופכת להרגל ומפנה מקומה לחיפוש אחרי ריגוש חדש ... מפליא בנושא פרופ’ כהנמן בספרו: "לחשוב מהר לחשוב לאט" בהסבירו שלמכונית חדשה אובד היתרון ההנאה לעומת חוויות והתנסויות חדשות.
התמצית: נניח ואתה יזם זריז-מהלכים, אבל פחות טוב בניהול תהליכים סיסטמתיים, שים לידך איש שיחפה על החיסרון שלך ותתמקד בשיפור היתרון היחסי שלך.
חשבתי על העניין, וההשלכה שלו על זוגיות ...
אתה הרי חי את זוגתך, חווה בין היתר כל מיני פרטים שלא בדיוק תורמים לחיבה מצידך, הגיוני.
היא מחנה את האוטו רחוק מהמדרכה והאוטו זבל מתקשה לעבור, אתה לא הרוס על ההחלקה היפנית שעשתה, הסנדלים שקנתה, ההערות שלה, ההטפות שלה, היא לא מבינה למה "בורגן" זו אחלה סידרה, והטמפון שלה מתרוצץ בבית כמו עכבר מת.
יופי! מבקר המדינה.
אבל למה לחשוב על זה ?
למה לך להציק לעצמך ולה סביב חולשותיה הקטנות? רק מרירות הדדית תיווצר.
הנה הרעיון: במקום זה, תתמקד בחוזקותיה! תראה איזה כיף יהיה.
תיזכר למה התאהבת בה, מה אתה מעריך בה, במה היא טובה, למה היא שווה, מה יש בה שעושה לך טוב, מה יחסר לך אם תעזוב אותך לפתע, תחשוב על הרגעים היפים שמציפים אותך ברגש חם כלפיה, חפש את היפה שבה.
עכשיו שמע, ברור שכל אחת מביאה גם עצבים, לא פעם ולא פעמיים, ואם אתה הבן זוג הרי שיש חולשות הבהובים וצרימות קטנות שחורטות שריטה עמוקה בנפשך הרגישה:
מחזור מופרע, קול צורם, חוסר אכפתיות מכלבים וחתולים, התגנדרות יתר, לא הרוסה על חבריך, לא התלבשה יפה אתמול, צעקה עליך, צעקה על הילד, הייתה ממורמרת בוויקנד, לא מפרגנת להפסדי הפוקר שלך, לא מסכימה שתלך לכדורגל במקום הבר-מצווה של הפרנקלים, מתלוננת שלא מטיילים בארץ, לא עזרה לארח, צלצלה שתבוא הביתה כי לא מרגישה טוב, רבה עם אחיך, לא הסכימה שתיסע עם צ’יקו לקזינו בבולגריה, קר לה... חם לה... כן בא לה ... לא בא לה ...
אבל מה אמרנו?
שנעזוב את החולשות ונתמקד בחוזקות.
תתמקד בצדדיה הטובים, האהובים, עזוב את המעידות.
שכח את השטויות. נסה להיזכר:
איך טיפלה בקטן עם 40 חום, איך יעצה לך שלא תיכנס לבעיות, איך הצילה אותך מהסתבכויות, איך טיפלה ודאגה לך שלא הרגשת טוב, איך באה איתך לקורס צלילה למרות שפחדה, איך באה לראותך משחק כדורסל או כדורגל למרות שתחום הספורט הזה לא מדבר אליה, איך הולכת ליום הורים במקומך, איך הציגה בבוקר פרזנטציה מוצלחת להנהלה למרות הלילה הפרוע, איך חתכה רוסטביף לחברים שלך לפוקר, איך הכינה בשבילך את האוכל, איך ליכדה את המשפחה, איך מביאה שימחת חיים הביתה, איך עושה ספורט ושומרת על עצמה, איך מסתפקת בסוזוקי אלטו, איך הילדים אוהבים אותה, איך היה סקס כייפי אתמול, איך מחבקת אותך כפיות אחרי ריב או אחרי 10 שנים.
אז יאללה תעודד אותה, תסתכל עליה, עזוב את החולשות, תן מילה טובה על החוזקות, פידבק חיובי שלך יזניק את מצב רוחה ומיד את חדוות הנתינה.
ואל תתחיל אבל.. אבל היא לא…
היא כן!
לך על הכן.
היא כן.. היא כן.. פתאום תראה את הצד היפה והכייפי של החיים.
תגיד לה שאתה אוהב אותה.
ואתם תתחבקו ותיזכרו למה ... ואפילו הפסיכואנליטיקאי סטפן מיטשל מחבר can love lost יהיה גאה בך !
לפני 11 שנים. 17 באפריל 2013 בשעה 8:38
קמתי סוערת במובן החיובי
הראש משתולל בכל מיני רעיונות
מדגדג לי באצבעות
בא לי משהו אחר כזה ... שירגיע את הסערה שבקרבי
לפני 11 שנים. 17 באפריל 2013 בשעה 5:34
נזירה הולכת ברחוב כשפתאום עוצרת לה בלונדינית במכונית פורשה אדומה ומציעה לה טרמפ.
הנזירה מסתכלת על הרכב ואומרת: "פששש... בוודאי עבדת מאוד קשה כדי לקנות מכונית מפוארת כזו"
עונה הבלונדינית: "דווקא לא. קיבלתי אותה במתנה מהבוס שלי, אחרי ששכבתי איתו שלוש פעמים"
הנזירה שותקת. היא מביטה אל המושב האחורי ורואה מעיל פרווה יוקרתי.
"בטח עבדת קשה כדי לקנות מעיל כל כך יפה ויוקרתי"
עונה הבלונדינית: "לא. קיבלתי אותו מתנה מכדורגלן ששכבתי איתו פעמיים"
הנזירה מחליטה שלא לדבר יותר.
היא חוזרת ברגל למנזר ונועלת אחריה את דלת חדרה, כשלפתע היא שומעת דפיקה על הדלת.
"מי זה?" שואלת הנזירה.
"זה הכומר עמנואל"
> צועקת הנזירה: "לך לעזאזל, יא קמצן! אתה וסוכריות המנטה שלך!!!
לפני 11 שנים. 15 באפריל 2013 בשעה 20:36
חג עצמאות שמח ממני ומהשרמוטה שלי :)