ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אידיוט אחרונות

דוסטוייבסקי לעניים
לפני 14 שנים. 7 בדצמבר 2009 בשעה 20:08

למי שלא ידע, לא היה, פספס

להלן הסקירה היומית של המצאי:

1. הערב, הוא ערב נעים לכל הדעות, רק חבל שבא לי לירות למישהו מאוד ספציפי, אגב, כדור בפיקה של הברך..

2. אני עומד על כך שלא עומד לי מכך..

לפני 14 שנים. 7 בדצמבר 2009 בשעה 6:04

יש מישהי שאני רוצה להכיר..

מישהי שצובעת עינייה בצהוב ומרכיבה משקפיים מצחיקות...

מישהי ש משני מבטים סיקרנה אותי.


לפני 14 שנים. 4 בדצמבר 2009 בשעה 18:06

המרכיב האובססיבי בטורדנות הכפייתית הוא המחשבות המציקות, והמרכיב הקומפלסיבי הוא המעשים שבאים בעקבותיהן. לדוגמה, אדם אשר שוב ושוב מציק לו החשש שלא סגר את כל דלתות הבית, סובל מאובססיה. כאשר פעם אחר פעם ישוב ויסובב את המפתח, תהיה פעולתו קומפולסיה, הבאה לשכך את החרדה שעורר החשש. בדרך כלל, אם כי לא תמיד, מלווה האובססיה בקומפלסיה.

עכשיו אנחנו יודעים מה זה אומר..

לפני 14 שנים. 4 בדצמבר 2009 בשעה 9:48

הייתכן שהדרך מפ"ת לת"א רצופה כוונות טובות?

לפני 14 שנים. 3 בדצמבר 2009 בשעה 17:24

תקופות הן לא עניין של מה בכך..

למשל, תקופת הייחום..

אגב.. למה יש הבדל בין עידן הקרח לתקופת האבן??

למה אומרים על גברים שהם חרמנים אבל רק הכלבות מיוחמות?

תקופת הבלות אצל אישה היא סימפטום רע.. אבל אצל הגבר זה רק משבר..

יש לכולנו תקופה רעה בחיים אבל רק לחלקינו יש רגעים קטנים של אושר..

מה זה חלוקת הזמנים הזו??? תתיישרו ותתנו תאריכים והגדרות מסודרות!!!

לא רגע ולא שנייה אחת ובטוח שלא עניין של זמן..

לפני 14 שנים. 1 בדצמבר 2009 בשעה 19:01

בחמישי הקרוב.. חגיגת ( אויש הוא אסור ) אז רק חגיגות...

הקרחת שלי גודלת בעוד שנה...

מי שמכיר את הכתובת ורואה את עצמו מוזמן..

יכול ליצור קשר, אולי הוא גם ייכנס לרשימה המצומצמת של אותם בודדי סגולה שיזדמן להם להעניק לי מתנה תמורת ההזדמנות לצפות בקרחת המזדקנת שלי...

אגב זו לא הזמנה, כך שאין צורך להציף בהצעות מיניות חסרות תוכן ( חחח אפילו את עצמי כמעט הצלחתי להצחיק, הרי הצעות בכל מקרה יהיו )

לפני 14 שנים. 1 בדצמבר 2009 בשעה 16:54

"שיכנעתי אותה, בעדינות".. FAIRY עדין לידיים..

אהה זה לא פרסומת של וזלין או גאג חדש??

כולה מנסים למכור לנו נוזל כלים??

נו, חבל..

לפני 14 שנים. 30 בנובמבר 2009 בשעה 6:12

זוהי תחילתה של ידידות מופלאה..

אחרי מרדף הכבשה וקפקא על החוף, אני בתוך יער נורווגי

הרוקי מורקאמי, הכיר לי עולם יפני חדש ומרגש..

מולמץ בחום הגוף שלי..

לפני 14 שנים. 28 בנובמבר 2009 בשעה 10:34

האם הזמנה לקפה יכולה להיות ללא משמעות?? סתם קפה?

לפני 14 שנים. 26 בנובמבר 2009 בשעה 6:01

אם אשה מוכנה לעשות ה-כ-ל בשביל הגבר, סימן שהיא ילדה אותו