לפני 12 שנים. 17 בינואר 2012 בשעה 20:58
למה תמיד כשיש אדים - לאנשים יש צורך לא מוסבר לצייר או לכתוב משהו והאם יש קשר בין הדחף המפגר הזה לציורים של אנשי המערות????
אידיוט אחרונות
דוסטוייבסקי לענייםלפני 12 שנים. 15 בינואר 2012 בשעה 18:07
איזה זין זה לזחול ממקום למקום כל חייך ולדעת שמישהו יכול לדרון עליך ולסיים את כל הסיפור
לפני 12 שנים. 14 בינואר 2012 בשעה 14:01
אז מה?
מה השתנה? האמת שכלום.. ומצד שני הכול. אי אפשר להגיד שאדם יעביר שנה וחצי מחייו בלי שהשתנה משהו
הרי, זה ייתן לו לגיטמציה להכריז על עצמו כמנוון, ללא לו״ז חברתי, ללא עבודה מעניינת ובלי היכולת לחלוק את רגעיו המעניינים עם סביבתו הקרובה.. בהנחה שהבלוג הזה משמש ככזאת לחלקינו.
אז זהו. תם ונשלם חלק מחיי ( אני יודע שיש כאלו המבינים על מה מדובר )
אלו שלא מוזמנים לא לשאול כדי לא לשמוע תשובות מפגרות שיעליבו אותם.
אגב, האייפד החדש שקניתי לעצמי כמתנת פרידה הוא אחלה צעצוע.
הנה,מה שמצאתי לאחר שנה וחצי של שקט,לציין, כחדש וכמעניין..
עדיין לא פריק של טכנולוגיה, כן פריק של חופש עצמי..
לא בטוח שטוב לחזור כי הרגילים פה, הישנים עזבו ולא בטוח שהחדשים מלהיבים כמו שהייתי מצפה..
אז עם 10 קילו יותר, פחות שיער, אבל עם אותו מצב רוח קרבי....
i'm back in the writing busines
שלום עולם
שלום כולם
לא התגעגעתי
אבל חזרתי
כי פה רגוע
והרוב ידוע
לפני 13 שנים. 9 בדצמבר 2010 בשעה 19:34
לא נשאר הרבה זמן עד שהשקט יתחלף בסערה!!
שנה וחצי! כל יום על המשמר.. כל יום אל הלא נודע
האם יהיו ימי החסד מהירים והאם אספיק ללמוד הכל??
ברור! הייתכן ולא? לא ייתכן!
הכל יהיה בסדר. בעוד שנה וחצי נדבר.
אולי עד אז אקבל את ההערכה המקצועית.. הגושפנקא בו תבוא
זה לא רחוק, חצי שעה נסיעה והעולם נראה שונה
אולי קצת מאיים, קצת לא מוכר
מה שכן, הוא בעיקר מרגש!
כמו ילד שלומד ללכת, לדבר..
חיוך של ילד קטן על השפתיים
התחלה חדשה, אנשים חדשים, הרבה הולך להשתנות!!
שיהיה בהצלחה
יהיה
לפני 13 שנים. 6 בדצמבר 2010 בשעה 16:54
כוסאמכ
אלף, אלף פעמים זה קורה ועדיין זה מעצבן כל פעם מחדש!!!!
אתה מתחיל לכתוב משהו, בטוח שיוצא לך טוב, נהנה מהמוזה הפתאומית שגורמת לך ליצירת פאר ספרותית של ממש
ואז...
אינעלרבאקארס
אתה מגלה שאתה כותב באנגלית.. ולראות את כל הג'יבריש הזה גורם לך לשכוח את כל מה שכתבת ולרצות לנשוך לעצמך את המרפק
סיגריה.. ועוד אחת
לפני 13 שנים. 5 בדצמבר 2010 בשעה 22:23
מה יקרה אם?
האם יצליח? האם ייכשל? האם זה יהיה שווה??
לפני 13 שנים. 4 בדצמבר 2010 בשעה 20:36
בלי לגדף ובלי להיכנס לסיפורים שמסביב..
בניסוח הכי עדין שאני זוכר לעצמי, מזל שיש לנו מוקיון אחד שכשומעים מה יש לו להגיד, בהנחה שמבינים את הכתוביות שמתרגמות אותו, הוא גם אומר משהו שמצליח להרגיז עד כדי רצון לרוצץ למישהו את הגולגולת ומצד שני כמעט מצליח להפיל אותך מהכיסא בתדהמה של כמה האבסורד הזה מצחיק..
http://news.walla.co.il/?w=/1/1763539
תשפטו בעצמכם
לפני 13 שנים. 1 בדצמבר 2010 בשעה 15:57
יש משהו נורא כיף בזה שהיומולדת שלך נופל בחנוכה..
אתה יכול לאכול סופגניות ולהרים כוסית של וודקה במקום התירוש
ודמי החנוכה תמיד, אבל תמיד יהיו מתוגברים עקב המאורע
לפני 13 שנים. 30 בנובמבר 2010 בשעה 11:19
1. אפשר לקרוא בלייזר בשקט בלי שהאשה תבקש להציץ בו
2. להיזכר בעובדה שפעם אשכרה היה לך מנוי לבלייזר
3. להתעורר בבוקר מצעקות של גברים ליד המיטה שלך
4. לקחת איתך באט פלאג רק כדי להסתיר אותו במיטה של המ"פ שלך ולשאול אותו למה הוא משמש
5. להתלבש כמו כולם ולהשוות כמה החגורה קטנה עליך מהפעם שעברה
6. לא להתבאס מזה שהחגורה קצת קטנה
7. להחליט אם אתה רוצה לשים גומיות בגרביים או לשים זין כי מותר לך
8. להשתמש בגומיה...
9. לא לענות לטלפון כי אתה "בפעילות מבצעית"
10 לזיין את קצינת הקישור שלך או את החונכת במטווח כי היא לא שווה במיוחד אבל במילואים אפשר להוריד בסטנדרטים
לפני 13 שנים. 29 בנובמבר 2010 בשעה 16:29
בוא'נה העולם השתגע.... פפפפ...
נחסמתי.. מישהי אשכרה חסמה אותי כי הגבתי בצורה שהיא לא אהבה...
לאן נעלמה הליברליות?? איפה שורפות החזיות כשצריך אותן? איפה חופש הדיבור לעזעזל???
עד מתי האופצייה לחסימה תהיה אפשרית??
אני קורא תכף ומיד להסיר את האופצייה לסינון ולחסימת התגובות!!