בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Tailor made

בלוג זה שלי ובהתאם לכך יכתב בו כל מה שבא לי.
שלי מהבית. רק שלי.
אם לא מעניין לכם? עברו הלאה
אם יש לכם תגובה שתעצבן אותי? תחסמו
אם לא נאה לכם? לכו תזדיינו סקס ונילי משעמם
לפני 3 שנים. 1 באוקטובר 2021 בשעה 15:58

רציתי לומר לך משהו השבוע.

חשבתי על זה לפני השינה, סידרתי נאום יפה

תכננתי איך הוא יהיה הגיוני ורגוע

איך הוא לא ישמע כמו בכיינות

זה היה נאום מאד בוגר ואיכותי,לפחות נראה לי ככה כי נרדמתי ושכחתי את כל הנאום הצ'רצ'ילי שלי.

בבוקר כתבתי לך בהודעה, לא מתוכנן ומסודר, פשוט מהלב ו...התשובה שלך הבהירה שבכלל לא היה צורך להקדיש זמן לתכנן מה אגיד.

והתשובה שלך חידדה לי שוב את המקום שלי בחייך, 

התשובה שלך גרמה לי להרגיש יקרה ואהובה.

 

אתה כל כך בטוח בשליטה שלך, בחיבור שלנו, במקום שלך בחיי, מעולם לא היססת להביע רגש, לחבק, לתת, לאהוב.

אהבת חיי, אדון ומנטור ואבא, החבר הכי טוב שלי

למקרה שלא ידעת אתה ממיס לי את הלב ומרטיב אותי גם כשאתה אומר מילות אהבה וגם כשאתה מדבר בסימני קריאה.

 

לפני 3 שנים. 28 בספטמבר 2021 בשעה 13:15

אני אהיה הקנבס

ואתה תשתמש בכל טכניקה שרק תרצה

פסים אדומים ארוכים של ענפים

מלבנים גיאטמטרים של קצה השוט

סימני שיניים סימטריים

טביעות אצבעות סביב הצוואר

זיקוקים של צינור צהוב (ושטני!)

שובלי דמעות רק יוסיפו עוד רובד לציור

ובסוף תזיין אותי מול המראה

לאט לאט

שיהיה לנו שפע של זמן להתפעל מהציור

 

לפני 3 שנים. 27 בספטמבר 2021 בשעה 16:59

לאט לאט ובלי שדימיינתי,זו הופכת להיות הנסיעה הכי ארוכה שלי:)

 

אני בכלל לא מתה על רכבות הרים הרי...

הגובה מסמר השיער

הירידות שמדביקות את הבטן לברכיים או את הטחול לשקדים

וההיפוכים?? הלב שלי לא מתפקד טוב בהיפוכים.

 

ובכל זאת זאת אני שמחה שגם אחרי כל השנים שאני שלך אני חווה את רכבת ההרים הריגשית.

כמה השפעה יש לכל הודעה שלך, לכל מילה, לכל מחווה

המסלול של הרכבת לא מפסיק להשתנות ולהפתיע אותי, 

הלוואי ויכולנו להיות עכשיו בחוף, לא בחוף של פעם (למרות שגם לזה אני ממש לא אתנגד)

על ספסל מבודד, בחוף כמעט חשוך, שומעים את הגלים נשברים, רואים רסיסי אור משתקפים על המים

היית אוסף אותי אליך וסתם ככה היינו מדברים ומדברים

מתגעגעת

לפני 3 שנים. 26 בספטמבר 2021 בשעה 3:47

מהפעם הראשונה ששמעתי אותו...

אז,בשיחת הטלפון הראשונה כשעצרתי בצד,בדרך הביתה והידיים והלב שלי עשו תחרות מי רועד יותר.

 

שמעתי את הקול שלך וידעתי.

הקול שלך מהדהד בתוכי,מקפיד לגעת בכל המקומות החשובים.

ונכון שבא לי אותך כל הזמן? אז כשאני שומעת את הקול שלך,בא לי אותך פורטה:)

מהדהד לי ישר ללב

לפטמות

לדגדגן

הקול שלך

הכל לחלוטין שלך

שבוע טוב אהבת חיי❤

לפני 3 שנים. 25 בספטמבר 2021 בשעה 8:04

בגלל מינון היתר של סרטי בונד ב48 שעות האחרונות, אני כל הזמן מדמיינת אותנו בכל מיני פינות בעולם עושים דברים מגונים בעליל?

 

אולי בגלל ששוב שבת ויש לי זמן להקדיש למחשבות האלה בלי להרגיש שיש לי מיליון דברים לעשות?

 

אולי בגלל הגעגוע?

 

ואולי אני לא צריכה תירוץ כדי לרצות אותך ואותי עסוקים במגוון פעילויות של זמן איכות😊

לפני 3 שנים. 24 בספטמבר 2021 בשעה 12:39

6 כחולים/שחורים/צהובים ספרתי עכשיו במבט זריז ואף אחד מהם לא ממך!

6 כחולים/שחורים/צהובים ואף אחד מהם לא במקומות הנכונים!

 

איפה פה אני מתלוננת על מחסור חמור בך??

😊❤

לפני 3 שנים. 23 בספטמבר 2021 בשעה 11:36

אתה והבטחות האינקוויזיציה שלך מסיחים את דעתי מהעבודה כל היום.

 

😊

לפני 3 שנים. 22 בספטמבר 2021 בשעה 5:23

חשבתי עלינו (מפתיע נכון?)

על החיים שלפני ועל החיים שאחרי

על הגדרות בדסמיו"ת ועל הקשר בינינו

על ההתפתחות,הצמיחה והשינוי של הקשר הזה

על אמון הדדי, על קבלה, על גבולות שמשתנים

וחשבתי גם על המילה הזאת שכל כך פחדתי להגיד לך אותה אי אז...אהבה

הגעתי למסקנה אהבת חיי, אתמול בלילה כשלא נרדמתי.

 

יש לי תסמינים מדאיגים של חוסר בך ואני צריכה בידוד,

אתך 

בחדר הנסיכות

ד ח ו ף

😊

לפני 3 שנים. 21 בספטמבר 2021 בשעה 14:43

אבל בין כל שלל האפשרויות בינינו, אני יודעת שזה חייב לכלול חיבוק.

להיאסף אליך, להניח את הראש בין הכתף לצוואר שלך, לנשום אותך.

להיצמד ולהיות מוצמדת,להרגיש שאנחנו מתמזגים.

לפעמים זה מפחיד עד כמה אני מתגעגעת

 

 

נ.ב

ואחרי החיבוק הזה בא לי שתכאיב-תלטף-תזיין-תמעך-תנשוך-תאהב אותי

לפני 3 שנים. 17 בספטמבר 2021 בשעה 17:29

כדי לפרש את החלומות האלה

לא להיות פרויד כדי להבין שהתת מודע מטיח בי מדי פעם את אחד הפחדים העמוקים ביותר שלי, מטיח בצורת חלומות זוועה,עם תסריטים שונים ומשונים שהשורה התחתונה שלהם תמיד זהה.

יש לי רומן ארוך ומתמשך עם חלומות זוועה ולמעט אחד ספציפי,תמיד ידעתי שאלו חלומות שלא יכולים להתגשם ועכשיו?

עכשיו אני קמה עם לב דוהר,ידיים רועדות ואימה שלא נעלמת לאורך כל היום.

לא צריך להיות פרויד כדי להבין מאיפה זה בא, אבל לא היה אכפת לי עם פרויד היה מסביר לי למה לעזאזל זה בא אחרי כל כך הרבה שנים שאני שלך.