|
|
|
אין מילה אחרת לזה...
לא יכולה להתרכז
מתיישבת במשרד
קמה בתירוץ מטופש לחדר אחר
מחממת מים לקפה,לא בא לי קפה
חוזרת למשרד
מחטטת בניירת
מסתכלת בטלפון
קמה
מתיישבת
יש לי תחושה כזאת בלב, בבטן, בהכל
תוססת
מחכה למחר
❤
עובר רואה אותי בפוזה לא הגיונית על הספה
"נוח לך ככה אמא?"
"לא,אני סובלת"
"אז למה את ככה?"
"אולי אני נהנית לסבול?"
גלגול עיניים "אמא,לא נראה לי שיש אנשים שנהנים לסבול"
😜
כי עכשיו כבר שעות אני מדמיינת את עצמי נדחפת לתא מדידה אתך ובודקת עד כמה נוח לי לכפתר ממך והלאה את החולצה החדשה...
האם ממש נוח ויעיל לפתוח את המכנסיים החדשים?
האם הזין שלך עוד יותר נהדר לי בפה כשאתה ריחני מבושם חדש?
ובכלל יש מראה בתא המדידה הזה?
כי אני כל כך אוהבת לראות אותנו במראה
ולא! מוכרת נחמדה, אנחנו לגמרי לא צריכים עזרה.
😁❤❤❤
מה אתה עושה לי?
OMG!!
כל היום המחשבות שלי סביבך
סביב תמונות מאתמול
אנחנו מול המראה, כמה אני אוהבת לראות אותנו ככה
הידיים שלך חופנות את השדיים שלי
הידיים שלי עליהן, הלק ורוד נראה יותר ורוד ככה
הריח שלך,אלוהים הריח שלך!
המבט שלך עלי
הלשון שלי מטיילת עליך
החיבוק העוטף,האוהב
טוב, הלכתי לכתוב ביומן שלי
Me+Daddy= love
ולקשט בלבבות😉
כי בראש חובב ההיסטוריה שלי זה חייך אותי שבאת היום
Daddy day
Darling day
כי גרמת לי להרגיש שבאת בשביל לאהוב אותי היום
גרמת לי להרגיש עטופה ואהובה ויקרה
עשית משהו שלא עשית מעולם, בכל השנים האלה שאני שלך ויש לזה משמעות עמוקה כל כך עבורי
יכולתי לשכב בחיבוק שלך עוד נצח ולא היה לי מספיק
יכולתי להצמיד את פנים אליך ולנשום את הריח שלך לתמיד ולתמיד זה היה הריח הכי טוב בעולם
יכולתי להתמכר אליך....אבל זה כבר קרה מזמן.
אוהבת
❤
זה תופס אותי בהפתעה.
כלומר זה שם כל הזמן אבל פתאום זה תופס אותי והנשימה נעתקת, העוצמה של הרגשות כלפייך.
קראתי פה פוסט יפה של מישהי על פגישה ראשונה וחשבתי על הפגישה הראשונה שלנו
אחרי הודעות בכלוב ובטלפון, מרגע שעברנו לטלפון התכתבנו ללא הפסקה (וגם כעבור תשע שנים יש לנו מה לומר ללא הפסקה❤), אחרי שיחות, פתאום הגיע הרגע להיפגש פנים מול פנים.
זה היה לא בדס"מי בעליל,זה היה קצר מכורח הנסיבות, זה היה מטלטל. כבר קודם הרגשתי שלא תהיה דרך חזרה לחיים הקודמים שלי,אבל אחרי הפגישה הזאת ידעתי את זה בוודאות.
מה שלא יכולתי לדעת אז,זה עד כמה חזק זה יהיה, עד כמה זה יהיה משנה חיים.
בסופו של שבוע קשוח וסופ"ש עם מעט מדי מנוחה, פתאום עוצרת לרגע ומתמכרת לעוצמה של הרגשות.
יש לך מושג עד כמה אני אוהבת אותך?
❤
רציתי לומר לך שאלך אתך עד סוף העולם, אבל כבר לפני שנים שמתי את עצמי ונפשי בידיך והלכנו עד סוף העולם שלי.
גיליתי שאם מגיעים לסוף, העולם פשוט מתרחב
אם מתגברים על הפחד מגלים המון מעבר לקצה
דיברנו היום על משהו, משהו שלא יצא לנו לעשות
הוא מקושר אצלי חזק לקשר הקצרצר,היחיד, שהיה לי לפניך. מקושר בצורה רעה, כואבת, בצורה של פגיעה חדה באמון.
זה לא איזה אישיו בינינו, לא משהו שיושב לי בראש במודע, לא משהו שהתעכבנו עליו.
אבל למרות שהבנת היטב שאני פחות בעניין, למרות שלא לחצת,למרות הזכרון הרע
אין מקום שלא אלך אתך אליו
אין דבר שמפחיד אותי אתך
האמון שלי בך מוחלט
האהבה שלי מוחלטת
אני שלך באופן מוחלט
❤
ואני אישה מעשית.
אז למרות שאמרת שבא לך לזיין אותי באמצע הבישולים אני שומרת על מעשיות.
אני מתכופפת קצת יותר ממה שנחוץ כשאני בודקת האם הסיר התקרר מספיק כדי להיכנס למקרר ומדמיינת אותך מאחורי, נצמד אלי
אני מוציאה שתי כפות עץ, אחת לערבוב ואחת לשימוש... מעשי יותר
אני מוסיפה סילאן ותוהה כמה יהיה טעים ללקק אותו ממך
אני מנמיכה את האש ויודעת שאם תזיין את הפנים שלי בזמן שיש סירים על האש צריך להיות במרחק שיהיה גם בטוח וגם יאפשר לי לשלוח יד ולכבות את האש בלי להפריע למציצה
כזאת אני...מעשית❤
רק שאתה אהבת חיי והאושר שלי
ואני מתגעגעת ממש
זהו❤
כבר כילדה לא הצלחתי להבין את הגבול החד המדמם הזה בין יום הזיכרון ליום העצמאות,אבל חיכיתי לערב הזה, להמולה בחוץ,לזיקוקים,לרעש,לחגיגה.
ואז יום אחד בשישי בערב היה טלפון והשכול הפך לקרוב הרבה יותר והערב הזה הפך בלתי נסבל.
ואז נולדו הבנים ומשנה לשנה היום הזה מפרק יותר, כואב יותר, מפחיד.
השנה זה התחיל בהבנה שעוד שנתיים הגדול כבר יהיה חייל, המשיך בחבר טוב של הקטן שנפגע בתאונה, המשיך בשאלות ששניהם מעולם לא שאלו על מה קרה ואיך הרגשתי, בזה ששניהם מחבקים אותי חזק חזק אחרי הצפירה ואומרים שהם אוהבים
ורק חיכיתי שילכו לאבא שלהם, שאוכל להיכנע כבר לפקעת הזאת ולהוציא את כל הבכי הזה
לא מרגיש בכלל חג שמח.
