בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לילות ללא מנוס

לפני 14 שנים. 12 בספטמבר 2009 בשעה 22:57

אני לא חושב שאני יודע מה אני יכול לכתוב בבלוג של אתר ועוד אתר כמו הכלוב.
כאילו אין לי מה לעשות בחיים.. חוץ מלהיכנס לכאן ולבהות בפרופילים של האנשים השונים.
האמת, זה דיי מעניין לקרוא מה כל אחד רוצה פה.. יש כאלו שרוצים אהבה וחום ופינוקים ושיענישו אותם
על כך שלא היו בסדר ויש כאלו שרוצים לעשות את ההפך.
יש את הבחורה הזאת שאוהבת שמשפילים אותה ומקללים אותה ומכריחים אותה לרדת על ארבע ועוד המון המון
אנשים שונים..

אני אשקר אם אני אגיד לכם שכל זה לא מעניין אותי כי אחרת לי הייתי כאן .
אבל אינני יודע עדין מה אני באמת מחפש , כי אני לא יודע עדיין מה אני מחפש במערכת יחסים בכלל.
אני כן יודע שאני אוהב שמכאיבים לי אבל לא יותר מידי, שאני נהנה להכאיב בחזרה ועדיין להיות רגיש אל אותה אחת ששוכבת לידי, אני יודע שאני נהנה לקשור לך את הידיים ושאני אפילו רוצה להרחיב את אופקיי
בתחום הקשירה כי קשרים תמיד עיניינו אותי, ואני אוהב לתת מעצמי כדי שתהני ועד שלא תהני אני לא אוותר גם אם זה יקח לי שעות ואני יהיה כבר עייף.
אחת מבנות הזוג שלי אמרה לי.. בעצם האחרונה שנפרדנו ממש לא מזמן ועוד חברים קרובים שלי שאלו אותי..
איך לעזעזל אתה מסוגל לזה? איך לא מפריע לך שהיא לא נותנת לך ואתה רק נותן ולא תמיד מקבל בחזרה..
אחד. אני דיי בטוח שהיא נהנת מזה איפה שהוא, ושעמוק בפנים היא אנוכית מאוד.
שתיים. קודם חשוב לי ההנאה שלה ושלי אחר כך, מפני שהיא כל כך חשובה לי.
חחח אני באמת לא יודע. אני אדם מוזר אני אדם טוב מידי? חחח לא אולי זה מה שאתם חושבים אבל אני לא אדם טוב כמו שאתם טוענים שאני ?
אני כן מרושע לפעמים אני כן ואיך אני יכול לרצות לעשות למישהיא משהוא כמו לקשור אותה? ההאם זה בסדר מבחינתי באמת לרצות את זה?
אני חשוב שכן שאני מסוגל ולכן , אני רוצה לבחון את עצמי. לדעת את הגבולות שלי ולדעת מה אני רוצה

אני אדם מוזר, יש לי מצבי רוח ויש היתנהגויות משונות ואני מתנהג ומדבר מוזר רגע אחד רציני ושנייה אחרי זה אני סתם אותו נער עם עיניים כחולות ילדותי ושטותי.
אבל עדיין יש לי מחשבות זדוניות, אני מרגיש אפילו צורך לנשוך , לחזור לעבר הפרימיטיבי שבי ,שבגנים שלי, אבל אני לא, כי אני עוצר את עצמי כדי לא להרחיק אותה.
אני רוצה למצוא מישהיא שתקבל את זה כי מה שאני רוצה לעשות הוא לא רגיל , זה לא מקובל.
היא תרים גבה בתהייה, היא אפילו תפחד. אני רשע לפעמיים נכון כולנו רעים אבל כמו שאני רשע אני גם טוב, אני יכול לראות מתי היא צריכה שאני אחבק אותה ,אלטף אותה
אפילו אנשק אותה אם צריך. אני כן טוב וכן יש בי הרבה דברים טובים ואם יש לי אני על עצמי דברים שלא מוצאים חן בעייני אני נותן לעצמי על הראש.

ומפה אני חוזר להתחלה ליתר דיוק לסיבה, לסיבה שאני כאן.. אני רוצה לראות מה יצא ממני מהעולם הזה שלכם.
איזה פרפר יצא, מה יהיו הצבעים שלי ומה ואיך אני אעוף.
אני רוצה ללמוד ואולי לקבל כלים בשביל עצמי, כי יש בי רעב ואולי ורק אולי פה אני אוכל להשביע אותו ואיך שהוא אני אצליח להשקיט את הרעב הזה.
אז אולי דרך הבלוג הזה אני אוכל לדעת מה אני רוצה לעשות או יותר נכון מה אני אעשה.

ואני שם לב שככול שאני קורא כאן יותר ויותר אני מתחיל לגבש דברים שאני אוהב, אני מתחיל להימשך לכיוון השולט קצת.
אני תמיד הרגשתי צורך להלביש מישהיא.. להאכיל אותה שזה משהוא שאני מאוד נהנה ממנו.
להעניש אותה אם היא לא בסדר... ואפילו לפצות אותה על ההיתנהגות היפה שלה, על כך שהיית ילדה טובה.
וגם איפה שהוא אני רוצה שיפנקו אותי וקצת יגידו לי מה לעשות ולאן ללכת, שהיא תדאג לי ותראה שאכפת לה.

אני דיי משועשע מעצמי ומרוצה, כי אף פעם לא כתבתי כל כך הרבה בבלוג כל שהוא.
אז עד הפוסט הבא שלכם.
MR.HYSSOP